דוד שטרית, המכללה למנהל: "הכיתה המסורתית תשתנה – תותאם לפי כישורים ולא לפי גיל"

"הכיתה המסורתית תשתנה ותותאם לפי כישורים ולא לפי גיל", כך אמר דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך של המסלול האקדמי המכללה למנהל.

שטרית דיבר ברב שיח שנערך בנושא חינוך מתוקשב, לקראת כנס Edutech 2015 של אנשים ומחשבים, שייערך ב-26 בפברואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. מנחה רב השיח היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי שטרית, "המהפכה הטכנולוגית בעולם החינוך היא מבורכת ומאפשרת הנגשה של כל המידע לכלל רבדי האוכלוסייה, בכל זמן ובכל מקום". הוא אמר כי "ספרים ייעלמו, תהיינה פחות הרצאות פרונטליות ארוכות, ויהיו יותר סרטוני אנימציה ותרגילים מקוונים. בנוסף, יהיו לומדות המבוססות על משחק ותחרות, לוח ושולחנות חכמים, וללמידה יהיה גם אופי בינלאומי".

"הביקוש למורים ולמרצים יגדל, אך במקום הקניית ידע הם יתמקדו בהכוונה ובהדרכה לבניית הידע. הם יהיו יותר מעין מנטורים", הוסיף.

שטרית סיים בציינו כי "הייתי ממליץ למשרד החינוך להתאים את מסלולי הכשרת המורים לאתגרים של המחר – ולא של האתמול. נדרשת מהפכה מחשבתית בהכשרת המורה העתידי".

"החוקרים צריכים לכוון את מערכת החינוך לכיוונים הנכונים"

ד"ר דובי וייס, המדען הראשי של עת-הדעת, המשמש גם כראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, אמר כי "המהפכה הטכנולוגית תשפיע ללא כל ספק על הלמידה באופן משמעותי. אבל, כמו אנרגיית האטום, שיכולה להאיר עיר או להחריב עיר – כך גם הטכנולוגיה יכולה להשפיע באופן חיובי או שלילי על הפדגוגיה".

ד"ר דובי וייס, המדען הראשי של עת-הדעת

לדבריו, "עלינו, החוקרים ואנשי המעשה, מוטלת המלאכה לכוון את המערכת לכיוונים הנכונים. אם נשלב טכנולוגיה ופדגוגיה בצורה נכונה הלמידה תהפוך להיות הרבה יותר מותאמת ורלוונטית ללומד, ותאפשר לו לרכוש את מיומנויות המאה ה-21. המהפכה הטכנולוגית יכולה להפוך את הלמידה להרבה יותר אפקטיבית".

על פי ד"ר וייס, "הכיתה הטיפוסית של היום היא כיתה פרונטלית, שבה מתקיימת למידה משפכית, שבה המורה שופך את הידע לתלמידים. השיטה התאימה להכשרת עובדי יזע בעבר. כיום אנחנו בעידן של עובדי ידע ולכן יש לבנות בית ספר שיתאים לעידן הידע. המשורר ייטס אמר שחינוך הוא לא מילוי דלי אלא הצתת אש. יש להעביר את מערכת החינוך מלמידה משפכית להצתת אש, תוך מינוף היכולות הטכנולוגיות החדשות".

"אנחנו מוקפים בשפע של מידע ולא בהכרח ידע", אמר. "התהליך להפיכת מידע לידע הוא משמעותי ומורכב, שמצריך הנחייה ותיווך. לכן, יש מקום להמשך עבודתו של מורה, אבל צריך סביבה של הוראה ולמידה שבה הכיתה מפסיקה להיות פרונטלית והופכת לכיתה מתוקשבת, מורה שהמורה מנחה אותה".

ד"ר וייס הסביר כי "בכיתה העתידית, לכל תלמיד יהיה עזר למידה דיגיטלי אישי דוגמת טאבלט. גם למורה יהיה עזר הוראה ומקרן. ספרי הלימוד יוחלפו על ידי ספרים דיגיטליים מתקדמים, הכוללים תוכן אינטראקטיבי ואדפטיבי. המורה ישתמש במערכת ניהול הוראה מתקדמת על מנת לנהל את ההוראה, הלמידה וההערכה, מערכת שמתאימה לכיתת המאה ה-21".

לדבריו, "בכיתה המתוקשבת הרווחת כיום, מבוססת מקרן בלבד, הילדים נותרים מרבית הזמן פסיביים וספרי הלימוד סרוקים כמו שהם למחשב. הכיתה המתוקשבת העתידית תאפשר לילדים להתנסות במיומנויות המאה ה-21. צריך ללמד את הילדים דרכי חשיבה ודרכי עבודה. לתת להם הזדמנות לפתור בעיות, לחשוב ביקורתי, להיות יצירתי. דרכי עבודה יאפשרו לרכוש אוריינות מידע, לעבוד עם מידע בסביבה ממוחשבת ובצורה שיתופית, תוך כדי תקשורת אחד עם השני. המורה ממשיך להיות מנחה – אבל לא מרצה".

ד"ר וייס סיכם באמרו כי "על מנת לפגוש את המהפכה, משרד החינוך צריך לקדם שלושה נושאים: תשתיות, תכנים ותמיכה טכנו-פדגוגית. רק השילוב של שלושתם יוביל לאפקט משמעותי. בתחום התשתיות צריך לקדם יותר את תוכניות 'מחשב לכל מורה' ו-'מחשב לכל תלמיד'. בתחום התכנים צריך לקדם מנגנוני אישור תכנים המתאימים למאה ה-21, כמו גם להעצים את היכולת של מורים ליצור תכנים בעצמם. בתחום התמיכה חייבים להקצות יותר משאבים לסיוע טכנו-פדגוגי למורים. במקומות בהם שלושת הנושאים יתגשמו, יהיה שינוי משמעותי בכל מהלך ההוראה והלמידה".