המדען הראשי העלה את תקרת השכר לעובדי מו"פ: תוספת של 60 אלף שקלים לעובד בשנה

המדען הראשי העלה את תקרת השכר של עובדי המו"פ ב-5,000 שקלים בחודש, או 60 אלף בשנה – כך עולה משורת הקלות שפרסם, ושייכנסו לתוקף בינואר 2015.

על רקע סימני ההאטה הצפויים במשק, החליט המדען לתקצב את תקרות השכר ל-30 אלף שקלים בחודש במקום 25 אלף עד כה. מדובר על עלות כוללת למעביד ל-100% משרה, עבור בעובדים בתוכניות המו"פ המאושרות במסלולי התמיכה השונים.

עוד הוחלט על העברת מקדמה שוטפת בשיעור של 35%, במקום 25%, לחברות שאושרה להן תוכנית המו"פ שהגישו. כמו כן, אושר כי הדיווח על הוצאות המו"פ בהתאם לתוכנית העבודה ואישור תשלום בגין הוצאות אלה יהיה חודשי ולא רבעוני. "נושאים אלה יאפשרו גמישות תזרימית גדולה יותר לחברה המפתחת ויכולת לממש תכניות בלוח זמנים קצר יותר", על פי המדען הראשי.

כמו כן, אישר המדען מתן אורכות בלוחות הזמנים בנושאים שונים, "כמענה לפניות של התעשייה בדרום ותעשייה שעובדיה גויסו למבצע צוק איתן". כך, יינתנו אורכות ל-"אישור לפריסת החזר תמלוגים לחברות בקשיים; עבודה עם טופס בקשה מקוצר – לתוכניות עם תקציב מבוקש של עד מיליון שקלים לחברות בתעשייה המסורתית; העלאת תקרת הוצאות לפטנט – 140 אלף שקלים במקום 120 אלף לפטנט".

לשכת המדען מסרה כי היא מספקת שירותי הדרכה ללא עלות לתעשייה בכל הקשור לנהליה ולניהול ספרים שנדרש מהתעשייה הנתמכת. כמו כן, היא מתפעלת מוקד לפניות הציבור, שמאפשר לחברות לפנות במייל או בטלפון לנקודת מענה מרכזית בלשכת המדען הראשי, שתרכז עבור הפונים את מכלול התשובות הנדרשות בכל נושא.

נפתלי בנט, שר הכלכלה, אמר כי "דווקא כשיש סימני האטה, צריך להזרים דלק למנועי הצמיחה הטובים של המשק. המדען הראשי הוא אחד הכלים היעילים שיש למדינה לעודד צמיחה עתידית. למרות הקיצוץ התקציבי, אנחנו יוצאים במהלך של הגדלת התמיכה במחקר ופיתוח, הקלות על הביורוקרטיה, הגדלת תמיכות ותמיכה מקצועית".

אבי חסון, המדען הראשי, ציין: "חובתנו, כגוף האמון על החדשנות במשק הישראלי, לבצע מהלכים של איזון ותמיכה בתעשייה המקומית, נוכח סימני ההאטה המאפיינים את התקופה האחרונה. חדשנות ויזמות הן התוכנית העסקית היחידה של מדינת ישראל. אנחנו מחוברים וקשובים לשטח, ובוחרים לעודד חדשנות במעשים".

הוא הוסיף כי "באחרונה התבשרנו על קיצוץ כואב של עשרות מיליוני שקלים בתקציב המדען הראשי. קיימת הבנה חוצת גבולות ומשותפת לכל הממשלות בעולם המתפתח והמפותח שחדשנות, מחקר ופיתוח הם בעלי השפעה מכרעת על הכלכלה והחברה. אלה מנועי צמיחה שמייצרים מקומות תעסוקה, מסייעים לפתור אתגרים חברתיים, תורמים לחוסן הלאומי, מעודדים תחרותיות ומסייעים במגוון תחומים. הצעדים אותם בחרנו ליישם יאפשרו לחברות בישראל לבצע את התאמות שיסייעו להן בטווח המיידי".

אולם, סייג, "אנחנו מתמודדים מול מציאות תקציבית לא פשוטה: התקציב רחוק מלהתאים לביקושים ואנחנו נאלצים לסרב להרבה פרויקטים טובים בעלי פוטנציאל אמיתי. באמצעות גמישות של הרגולציה ויצירת כלים ייחודיים לתמיכה בצמיחה, אנחנו מנסים להתגבר על השחיקה והקיצוץ בתקציב המדען הראשי אל מול הגידול בהיקף פעילות המו"פ בתעשייה. אולם, ברור כי תהיה פגיעה".