מספר הסטודנטים למדעי המחשב צנח ביותר מ-30%
5.7% בלבד מהסטודנטים למדו אשתקד לתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, לעומת 8.3% ב-2002 - כך לפי המועצה להשכלה גבוהה ● פרופ' ניב אחיטוב, דיקן בית הספר להיי-טק במרכז האקדמי באור יהודה: "ככל שיש יותר סטארט-אפים וחברות היי-טק, פחות סטודנטים נרשמים ללמוד מדעי המחשב - כי הם חושבים שהם יכולים לעשות את המכה הגדולה גם בלי תואר"
308,335 סטודנטים צפויים לחבוש את ספסלי האוניברסיטאות והמכללות בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית, שנפתחה היום (א'), כאשר 236,770 מהם ילמדו לתואר ראשון. רבים מאותם סטודנטים ילמדו את מקצועות ההיי-טק – כך עולה מהערכה שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, בשנים האחרונות רשם מספר הסטודנטים למדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה ירידה דרמטית – של יותר מ-30%.
המועצה פרסמה דו"ח ובו השוואה בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים השונים בין השנים תשנ"ז (1997-1996), תשס"ב (2002-2001), תשס"ז (2007-2006) ושנת הלימודים הקודמת, תשע"ג (2013-2012). עולה ממנו, כי מ-2002 ועד לשנה שעברה צנח מספר תלמידי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה מ-8.3% ל-5.7%. בסך הכול, היו אשתקד קרוב ל-11 אלף סטודנטים במקצועות אלה. עם זאת, השנה שעברה לא הייתה שנת השפל של התחום: ב-2007 למדו אותו רק 4.7%. לפני 2002, בשנות בועת ההיי-טק, רשם התחום עלייה.
פרופ' ניב אחיטוב, דיקן בית הספר דן להיי-טק במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, אמר לאנשים ומחשבים כי "מספר הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב נמצא בקורלציה הפוכה לביקוש לעובדים בתחום. ככל שיש יותר חברות היי-טק וסטארט-אפים, פחות סטודנטים נרשמים ללמוד את המקצוע. הסיבה לכך היא שאותם אנשים חושבים שהם יכולים לעשות את המכה הגדולה גם בלי תואר אקדמי, ולכן הם נקלטים ישירות מתוך יחידות צבאיות כמו ממר"ם, 8200 או יחידות המיחשוב של חיל האוויר".
"לעומת זאת, יש אנשים פחות 'מבריקים', ובתקופות שיש יותר מיתון בשוק הביקוש אליהם קטן יותר. הם הולכים ללימודים אקדמיים בתקווה שיוכלו להשתמש בתואר כדי לקדם את הקריירה שלהם", הוסיף. פרופ' אחיטוב ציין כי "זה משפיע לא רק על צעירים שזה עתה סיימו שירות צבאי אלא גם על מבוגרים יותר. כיום, ל-30% מעובדי ה-IT וההיי-טק בארץ אין תואר אקדמי. חלק ניכר מהם מעל גיל 30, בעלי משפחות וצריכים לשלם משכנתא. בתקופה שהביקוש יורד, הם מרגישים שללא תואר אקדמי הם כבר הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם – ורוצים להגביה אותה. או אז הם הולכים ללמוד, בעיקר במכללות".
לדבריו, "אני מפריד בהקשר הזה בין ה-IT וההיי-טק להשכלה הגבוהה בישראל בכלל. בשנתיים האחרונות חלה ירידה ברישום למכללות ולאוניברסיטאות בכל המקצועות. ב-15 השנים גדל מספר הסטודנטים לתואר ראשון מ-100 אלף ל-190 אלף. נראה שהעלייה הסתיימה והגענו לשוק רווי".
יצוין כי התחום הפופולרי ביותר בכל ארבע השנים שנסקרות בדו"ח הוא מדעי החברה, אם כי מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחום זה רשם ב-16 השנים האחרונות ירידה קטנה – מ-23.5% ל-21.4%. תחום ההנדסה והאדריכלות רשם עלייה של כמעט חצי – מ-12.5% ב-1997 ל-17.9% אשתקד. התחום שרשם את הירידה הבולטת ביותר הוא מדעי הרוח: שיעור הסטודנטים בתחום צנח בכמעט 60% ועמד בשנה שעברה על 7.5% בלבד מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.
פרופ' עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ציין כי "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד טובה מבחינת מספר הסטודנטים. חווינו שפל ב-2007-2006, אבל מאז אנחנו בעלייה. בשנה שעברה רשמנו שיאים במספר הסטודנטים שלמדו אצלנו לתואר ראשון וברף הקבלה, שעלה. אני לא רואה השנה מגמת היחלשות".
ד"ר רותי גפני, ראש התוכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו, אמרה כי התוכנית בראשה היא עומדת "יותר פרקטית מלימודי מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. אנחנו חווים בשנים האחרונות גידול מתמיד. הסטודנטים שמתלבטים מה ללמוד מחפשים מה הם יוכלו לעשות עם מה שלמדו אחר כך, עם אילו כלים הם יוצאים לשוק העבודה. ייתכן שהמקצועות היותר תיאורטיים פחות מושכים אותם מהמקצועות היותר פרקטיים".
תגובות
(0)