אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה: "הבקשות מאתנו גוברות – אבל התקציב יספיק רק ל-20% מהן"

"הבקשות שאנחנו מקבלים למימון פרויקטים גוברות, מאחר שיש מחסור בהשקעות ממקורות פרטיים. אנחנו מוצפים בבקשות לסיוע, אולם התקציב שלנו יספיק השנה רק ל-20% מהן", כך אמר אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, הסיבות לכך הן "המשבר הכלכלי, אישורו של תקציב המדינה רק באמצע השנה והעובדה שהבעיות התקציביות הכלליות מקרינות גם עלינו".

עם זאת, הוא ביקש להדגיש שלא כל יתרת הבקשות – 80% – יידחו במלואן. "אני מעדיף לראות את חצי הכוס המלאה ולומר שנספק 20% מהבקשות הכספיות ובמקרים רבים אחרים ניענה להן באופן חלקי".

תקציב המדען הראשי של משרד הכלכלה צפוי לרדת השנה לכ-1.27 מיליארד שקלים לעומת 1.57 מיליארד אשתקד, שכ-630 מיליון מהם באו מתמלוגים שקיבל מחברות רווחיות אותן מימן בעבר. ב-2014 צפוי תקציב המדען הראשי לרדת עוד יותר – ל-1.235 מיליארד שקלים. חסון ציין, כי "בחישוב ריאלי, תקציב המדען הראשי פחת בחצי העשור האחרון, אולם היינו יכולים לעשות בו שימוש נבון יותר". כחלק מהמאמצים של משרד הכלכלה לעשות שימוש מיטבי בתקציב המדען הראשי שלו, חצי מחברות החממה הן כאלה שעוסקות במדעי החיים. "אנחנו לוקחים בחשבון שסטארט-אפים שעוסקים בפיתוח בתחום האינטרנט הצרכני יוכלו לגייס הון בצורה הרבה יותר מהירה וקלה מאשר חברות ביו-טכנולוגיות, במיוחד כאלה שמפתחות תרופות, שכן זמן הפיתוח שלהן ארוך יותר והסיכון הכרוך בהשקעה בחברות אלה גבוה יותר".

לדברי חסון, ענף ההיי-טק הישראלי סובל מהמשבר הכלכלי הגלובלי, שהחל עוד ב-2008. הוא אמר, כי "ישראל משולבת בכלכלה העולמית, במיוחד בכל הקשור לתעשיות עתירות המדע. בגלל הגודל שלנו, אנחנו לא מובילים תהליכים אלא מובלים בזרם הגדול של הכלכלה הגלובאלית. הקשיים בגיוס כספים לקידום הענף והקשיים בייצוא הם תולדה של המצב הכלכלי בעולם".

"השווקים הפיננסיים עדיין לא התאוששו מהמשבר ומשום כך, המשקיעים נרתעים מהשקעות בעלות רמות סיכון גבוהות, דוגמת השקעות בהון-סיכון", הוסיף. "אסור לשכוח שהעולם מצוי בהאטה כלכלית. השווקים העיקריים של ישראל הם בצפון אמריקה ובאירופה, וזה משפיע על הביקוש למוצרים שלנו. אני מניח שזאת תופעה חולפת". הוא הביא כדוגמה את משבר הדוט.קום ב-2001. "גם אז לקח זמן רב עד שהענף התאושש וקרנות הון-הסיכון והסטארט-אפים חזרו לגייס כספים".

כיצד אתם מעודדים תחומים בעלי פוטנציאל גבוה ויכולת מסחור ארוכת טווח?
"אחד התפקידים של הממשלה בכלל ושל המדען הראשי בפרט הוא לעודד שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה. יוצאי יחידה 8200 של צה"ל מפתחים רעיונות טובים, אבל בעיקר בתחום ה-IT. אנחנו צריכים פיתוחים בתחומים שאין בהם שימוש צבאי, כמו קלינטק. שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה יביא לקידום פרויקטים בתחומים אלה. אנחנו מסייעים לשיתופי פעולה כאלה על ידי תוכנית 'קמין', שמממנת פרויקטים שהמחקר הבסיסי לגביהם הסתיים אולם עדיין לא מדובר במשהו מספיק בשל בכדי למשוך השקעות פרטיות".

הוא התייחס גם לננו-טכנולוגיה ואמר, כי "אנחנו נמצאים בשלב השני של התוכנית הלאומית לתחום זה. בשלב הראשון הקמנו שישה מרכזים למחקר בשש אוניברסיטאות, בהשקעה של כ-220 מיליון שקלים במשך חמש שנים. בשלב השני נשקיע כ-180 מיליון שקלים. בתחילה השקענו בעיקר בתשתיות ובהמשך נשקיע יותר בפרויקטים של מחקר ופיתוח".

מטבע הדברים, התעשיות עתירות המדע הן מאוד דינמיות. מהם השינויים שאתה רואה באופק?
"אנחנו חווים תקופה שבה קצב השינויים הטכנולוגיים הוא המהיר ביותר אי פעם. מדובר במהפכה של ממש. אולם, מה שמעניין באמת הוא השילוב של טכנולוגיות שונות, קרי – מוצרים מולטי-דיסציפלינריים. למשל, מכשירים רפואיים כוללים טכנולוגיות מתחומי הביו-טכנולוגיה וה-IT. כמו כן, ההיי-טק של ימינו גלובלי לא בהיבט המסחרי אלה בהיבט של תהליך הייצור. המכשיר החכם של ההווה מורכב במדינות שונות, בעזרת חברות שונות. אני מכיר מוצרים שכוללים אלמנטים שיוצרו ב-30 חברות ב-15 מדינות שונות".

"מילת המפתח להצלחה בהיי-טק בעידן העכשווי היא שיתוף פעולה", סיכם חסון. "מדובר במגמה שמאוד מתאימה למדינה קטנה כמו שלנו, שכן היא מאפשרת ליצרנים מקומיים, שנחשבים לקטנים בקנה מידה עולמי, להוות חלק ממוצר המוני".