ד"ר אביתר מתניה, המטה הקיברנטי: "שוק הסייבר מגלגל 100 מיליארד ד' בשנה; זו הזדמנות כלכלית"

"היקפו הכספי של שוק הסייבר עומד על כ-100 מיליארד דולרים בשנה, כך שיש בשוק הזה גם הזדמנות כלכלית. סימנו את היעד לפיו בתוך חמש שנים ישראל תוביל אותו", כך אמר ד"ר אביתר מתניה, ראש המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה. ד"ר מתניה אמר את הדברים הבוקר (ב'), במסגרת יומה השני והאחרון של ועידת ישראל לעסקים.

לדבריו, "יש לנו נקודת זינוק טובה, כי יש פה את ההון האנושי. מזה כעשור יש גם במערכת הביטחון וגם באקדמיה את האנשים המתאימים לתחום. העיסוק בשוק הסייבר עשוי לתת לישראל גם צמיחה כלכלית וגם בטחון ברמה הלאומית. למטה הקיברנטי יש תפקיד בבניית התעשייה ובבניית כלים מדינתיים כדי שהתעשייה פה תצמח. בנוסף, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה פתחנו קרן מחקרית הפועלת בעולם הסייבר, לתחומי התוכנה והחומרה".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אמר באירוע כי "לישראל יש נכסים משמעותיים בתחום הסייבר. יש לנו כ-150 חברות בתחום הזה, והן מהמובילות בארץ ובעולם. יש גם גופי השקעה לתחום ונציגות של חברות בינלאומיות".

לדברי המדען הראשי, "תוכניות הסייבר במדען הראשי מקבלות עדיפות בגלל הפוטנציאל שלהן. ב-2012 השקיע המדען כתשעים מיליון שקלים בתחום, לעומת 2011 אז הושקעו כ-62 מיליון שקלים". הוא סיים בציינו, כי "בנינו את תוכנית 'קידמה' בשיתוף עם המטה הקיברנטי הלאומי, לקידום סטארט-אפים ישראליים, לרבות מימון של שני מיליון שקלים לשנתיים הראשונות".

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה, אמר כי "צריך להבין שאיום סייבר זה לא הגנת מידע כמו שנהוג לחשוב, אלא איום על מערכות. איום הוא לא רק דרך הרשת. מחשב הוא לא רק מחשב שאנו מכירים – גם מערכת שליטה על מיזוג אוויר היא מחשב".

לדברי בן ישראל, "סייבר הוא לא מרחב חדש. האתגרים הם ברמה הלאומית. צריך בישראל 'כיפת ברזל' בסייבר. הקיום שלה מוריד את הלחץ ומאפשר לפעול בחופשיות". הוא סיים בציינו, כי "לישראל יש יתרון, כיוון שהיא מבודדת תקשורתית ולכן יותר קל לה מאשר מדינות אחרות. צריך להקים פה מוקד ידע עולמי לסייבר, כמו בתחומי ההיי-טק".

ד"ר אורנה ברי, סגנית נשיא EMC העולמית ומנהלת מרכז המצוינות של EMC בישראל, אמרה בוועידה, כי "כשעברתי ממקום עבודה אחד לשני וגיליתי ששכחתי קבצים – לא הלכתי ברגל לקחת אותם. אני גם לא מנהלת את חשבון הבנק שלי באינטרנט. אני לא מאמינה בזה עדיין". לדבריה, "ההאקרים נעשים היום יותר חכמים ומתוחכמים – הם לומדים את קירות ההגנה שבונים נגדם. אין מעטפות הגנה סגורות סביב מערכות".

"אף פעם לא נהיה מוכנים לאיום הסייבר, כי התחכום הזה עוקף את מה שכבר קיים", קבעה ברי. "יש לנו עולם פרוץ, אבל יש לנו כלים אנליטיים לצפות התקפות הצורה סבירה". היא סיימה באומרה, כי "חשוב להקפיד על יתרון במחקר וביישום שיש בישראל בתחום".

תת-אלוף אילה חכים, מפקדת יחידת לוט"ם באגף התיקשוב בצה״ל, אמרה כי "צה"ל מבוסס תיקשוב על כל מערכותיו. הוא צריך להיערך לעידן הסייבר. הסיכון לא יחלוף. קצב ההשפעה עלינו הולך וגדל ומתעצם".

לדברי תא"ל חכים, "צה"ל השכיל להבין שהטיפול בזה דורש אחריות. אגף התיקשוב קיבל את האחריות על הגנת הסייבר. ברמה הארגונית הקמנו ארגון חושב, לומד ומתקן כל הזמן שמוביל את כל צה"ל". היא הוסיפה, כי "אנו מגבשים תפיסות כיצד מגנים על המערכות, ומאמצים גישה פרואקטיבית. אנו מתקינים מערכות מתקדמות לאיתור וניטור, פנימיות או חיצוניות. אנו מפתחים את כוח האדם שיש לו מיומנויות מיוחדות, שלא היו קיימות לפני עשור".

היא סיימה באומרה, כי "יש תפקיד חדש בצה"ל: 'לוחם בסייבר'. אנו מנסים לאתר אנשים טרום צבא שכבר פיתחו יכולות לבד בבית. הבנו שאין אפשרות להגן על הכל באותה מידה ובאותה עוצמה – ולכן אנו עושים תעדוף. ישראל חייבת להיות שולטת בנושא הסייבר. אין לנו מנוס מלהיות שם, על המפה – ואנו עושים את חלקנו".