אבי חסון, המדען הראשי: "ענף ההיי-טק שרוי בזמנים לא קלים"

"ענף היי-טק שרוי בזמנים לא קלים, אולם מצבו של הענף איתן ומוצק. בעיותיו הן חיצוניות ולא פנימיות – יש לנו את היכולות להמשיך ולפתח טכנולוגיות חדשות ויש לנו את התשתית הפיזית והאנושית לשם כך. אני רואה את בעיות הענף כבנות חלוף", אמר אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריו, בגלל המשבר הפיננסי, קרנות הון-הסיכון המקומיות מתקשות לגייס את אותם היקפי כספים שהן היו רגילות לגייס בעבר. "ב-2011 הקרנות הצליחו לגייס 796 מיליון דולרים, והשנה הסכום צפוי להיות דומה. זאת, לעומת הנתון הבא מפי מנהלי הקרנות, לפיו הם זקוקים לסכום של 1.2 עד 1.5 מיליארד דולרים כדי לממן את הענף בישראל".

"בתקופה של משבר, כפי שיש היום, המגזר העסקי מצפה לסיוע ממשלתי, אך זו ממילא מצמצמת את הוצאותיה ואינה מסייעת", הסביר המדען. "בתקופה שכזו, חשיבותה של לשכת המדען הראשי לענף ההיי-טק המקומי – גדלה. הלשכה הינה האמצעי העיקרי שיש לממשלה להעביר סיוע באמצעות מענקים לענף".

חסון קבע, כי "עכשיו היצוא יורד, אך בעתיד הוא יעלה, כי יש לנו מוצרים ושירותים שהשוק העולמי מעוניין בהם. עכשיו קשה לגייס כסף, אך בעתיד יהיו פחות בעיות בתחום זה, כי יש לנו מה להציע למשקיעים. אנחנו מרכז של חדשנות ידוע ונחשב. עלינו להיאבק בעת הזו כדי לשמר את מעמדנו המוביל בעולם ההיי-טק".

איך עושים את זה כשיש מצוקה כספית? הרי התקציב שלנו זעיר לעומת התקציב של ענקיות ה-IT העולמיות.
"התקציב של לשכת המדען הראשי אינו גדול. השנה הוא עמד על 1.3 מיליארד שקלים. בחישוב ריאלי, מדובר בכ-60% בלבד מגובה התקציב לפני עשור, וזאת למרות העובדה שהענף גדל בצורה משמעותית והצרכים המימוניים גדלו איתו. השנה היו לנו בקשות לסיוע כספי בסך 6.5 מיליארד שקלים – פי חמישה ממה שאנחנו מסוגלים לתת. אני יודע שהממשלה מקצצת בהוצאות, אך מדגיש שכל דולר שמושקע באמצעות המדען הראשי, מחולל השקעות של שני דולרים נוספים מהמגזר הפרטי. בנוסף, כל דולר שמושקע בהיי-טק, מכפיל את ההשקעה פי חמישה עד עשרה במושגי תל"ג.

ישראל משקיעה במו"פ פחות ממדינות מערביות אחרות, למרות העובדה שהחלק היחסי בתל"ג של תעשיות ההיי-טק בישראל גבוה יותר מהן. הסיוע הממשלתי לענף חשוב מאוד. כל העיקרון של הסיוע הממשלתי במו"פ הוא בחלוקת הסיכון: כשהממשלה מוכנה ליטול חלק בסיכון, בהשקעה בחברת היי-טק, המשקיעים הפרטיים חוששים פחות מההשקעה. השקעה של הממשלה במו"פ משדרת אמון בענף ומקלה על גיוס הון".

כיצד עושים זאת?
"תקציב המדען הראשי בעייתי זה זמן רב, וישנן דרכים שונות להביא לפתרון ארוך טווח של הסוגיה. אחת מהן היא להצמיד את תקציב המדען הראשי לתל"ג: נקבע תקציב המהווה אחוז מסוים של התל"ג, שהיקפו ייקבע במו"מ עם האוצר. בדרך זו התקציב יעלה אם התל"ג עולה ולהפך. שיטה זו תשים קץ למו"מ השנתי, תבטל את הצורך בתקציבים משלימים באמצע השנה ותצמיד את גובה התקציב לביצועים הכלכליים של ישראל.

בנוסף, אנחנו עובדים כעת על מימוש תוכנית תלת-שלבית, לטיפול במימון סטארט-אפים בשלב הראשוני. בשלב הראשון, נציג חוק אנג'לים משודרג שיהיה אטרקטיבי יותר למשקיעים. בשלב השני, נקים קרן חדשה לחברות הזנק בתחילת דרכן, בהיקף 100 מיליון שקלים בשנה בשלוש השנים הבאות. בשלב השלישי, נארגן מחדש את תוכנית החממות הטכנולוגיות. הרפורמה תוחמת בזמן את תקופת ניהולו של הזכיין הפרטי את החממה ומודדת אותו על סמך ביצועים. מטרתה להביא לייעול מנגנון החממות, לשירות טוב יותר לסטארט-אפים הנבחרים, לטיוב מרבי של ביצועיהם ובסופו של דבר – להצלחה של אחוז גבוה מהם.

ההיי-טק הביא ברכה רבה לכלכלה המקומית, אך לצד הדבש יש גם עוקץ: הוא הרחיב את הפערים החברתיים והגדיל את פערי השכר.
"נכון, אך מדובר בבעיה חברתית. אנחנו, בלשכת המדען הראשי, מודעים היטב לסוגיה ויש לנו תוכנית לממן את השדרוג הטכנולוגי של חברות מהתעשייה המסורתית. בדרך זו חברות אלה תהיינה מסוגלות לייצר מוצרים בעלי איכות גבוהה יותר, בעלויות נמוכות יותר, כך שיהיה ניתן למכור אותם במחירים גבוהים יותר ובמתח רווחים הרבה יותר גבוה. הרווח הגבוה יותר יאפשר שכר גבוה יותר לעובדיהן. להערכתי, זאת אחת הדרכים כדי להביא לצמצום פערי השכר בין עובדים בענפים טכנולוגיים וכאלו שעובדים בתעשיות מסורתיות".