RSA: הישראלים נמצאים בקבוצת הסיכון הנמוכה ביותר בעולם לגניבת זהות ברשת

ישראל, איטליה ויפן זכו לציונים הנמוכים ביותר בסקר שערכה חטיבת אבטחת המידע של EMC בנושא ● המדינות בעלות הסיכון הגבוה ביותר הן בריטניה, מצרים ואפגניסטן ● עוד עולה מהסקר, כי הפעילויות שגרמו לחשיפה הנרחבת ביותר לסיכוני הסייבר היו שימוש בדואר אלקטרוני, בנקאות מקוונת, יישומים סלולריים ורשתות חברתיות

גולשי האינטרנט הישראליים מצויים בקבוצת הסיכון הנמוכה ביותר בעולם לאיומי סייבר – כך עולה מסקר שערכה RSA, חטיבת אבטחת המידע של EMC, בשיתוף האיגוד האמריקני הלאומי לאבטחה מקוונת (NCSA).

הסקר בוצע באמצעות "מחשבון הסיכון" שהשיקה EMC בשבועות האחרונים, שמאפשר לכל גולש להעריך עד כמה הוא חשוף לגניבת זהות באינטרנט. הסיכון של המדינות השונות דורג לאחר שאלפי גולשים בגילאי 18 ומעלה מ-65 מדינות, מרביתם נשים (שני שליש), עשו שימוש במחשבון החדש כדי לקבוע את פרופיל הסיכון שלהם. התברר, כי השינויים ברמות סיכוני הסייבר בין מדינה למדינה היו משמעותיים: מבין 20 המדינות שבהן נרשמו מספרי המשתתפים הרבים ביותר בסקר, דרגות הסיכון הבולטות נרשמו במצרים, בריטניה ואפגניסטן, בזמן שהציון הממוצע הנמוך ביותר הושג בישראל, איטליה ויפן.

הפעילויות שגרמו לחשיפה הנרחבת ביותר לסיכוני הסייבר היו שימוש בדואר אלקטרוני, בנקאות מקוונת, יישומים סלולריים ורשתות חברתיות. הציון הממוצע של כלל המשתתפים עמד על 33, המייצג רמת חשיפה "בינונית", כאשר זה של הנשים היה 34 נקודות וזה של הגברים – 33. צעירים בגילאי 18-24 העידו על התנהגות הסייבר המסוכנת ביותר בכל הנוגע לשיתוף מידע ברשתות חברותיות ואף רשמו את הפעילות הערה ביותר בהורדת יישומים למכשירים ניידים (5 עד 10 הורדות בממוצע). הגברים רשמו שיעור דומה של הורדת אפליקציות למכשירים הניידים. השימוש בבנקאות מקוונת היווה את הסיכון הנפוץ ביותר עבור נשים וגברים כאחד, כאשר 60% מהנשאלים ענו כי הם ניגשים לאתר הבנק שלהם לפחות פעם בשבוע. 67% מהמשתתפים בסקר ציינו שהם מבצעים רכישה ברשת לפחות פעם בחודש.

"מחשבון הסיכון" הוא יישום חינמי שניתן להורדה דרך פייסבוק (Facebook) או האתר של EMC. המשתמשים מתבקשים לענות בו על 10 שאלות פשוטות ובסוף התהליך המחשבון מדרג את מידת הסיכון האישי לגניבת זהותו של כל אחד מהם ברשת, בין 0 ל-100. ככל שהתוצאה גבוהה יותר, כך רמת הסיכון גבוהה יותר. במהלך השימוש בשאלון מנדבים המשתתפים מידע לגבי סוגים שונים של פעילויות שהם מבצעים ברשת, בהן התנהלות מול בנקים, משחקים מקוונים, קניות, שימוש ביישומים סלולריים, רשתות חברתיות ודואר אלקטרוני. כמו כן, הם מספקים נתונים דמוגרפיים שמשמשים לפילוח הממצאים ולא לזיהוי המשתמשים באופן פרטני. המחשבון גם מיידע את המשתמשים לגבי סיכונים ספציפיים וכיצד התנהגותם היומיומית בעת הגלישה באינטרנט עשויה להגדיל או להפחית את החשיפה לאיומי סייבר כמו פישינג, גניבת זהות והחדרת תוכנות זדוניות דרך יישומים למכשירים ניידים או רשתות חברתיות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים