ערן ויג, לשעבר סלקום: "לא תהיה ברירה ואנשים ישתמשו בכמה ארנקים אלקטרוניים"
ויג, שהוביל את פרויקט ה-NFC בחברת הסלולר, ציין שמדובר בטכנולוגיה שמאפשרת לטלפון החכם להחליף את כרטיס האשראי לחלוטין לצורך תשלומים, לקרוא ולהחליף מידע עם מכשיר אחר, עם כרטיסים או תגים חכמים - באמצעות נגיעה ● לדבריו, "טכנולוגיית NFC היא פתרון תקני משמעותי, שעומדים מאחוריו מותגים גדולים"
"ייתכן שלא תהיה ברירה ובשל סיבות שונות של העדר אחידות, אנשים ישתמשו בכמה ארנקים אלקטרוניים. עם הזמן תהיה התאגדות סביב מי שישרוד", כך אמר ערן ויג, יועץ מיחשוב ומי שהוביל את פרויקט ה-NFC בסלקום.
ויג דיבר ברב-שיח שנערך לקראת כנס mPay, שמופק על ידי אנשים ומחשבים וייערך ב-16.10 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. את רב השיח, שנערך בבית אנשים ומחשבים לפני ימים אחדים, הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ו-ויקטור אררה, יועץ מיחשוב בכיר ומנכ"ל Smart e-moon.
לדברי ויג, NFC (ר"ת Near Field Communication) הוא פרוטוקול תקשורת, טכנולוגיה אלחוטית (RFID) שפועלת בטווח של פחות מארבעה ס"מ. הפרוטוקול פועל בטלפונים חכמים ומאפשר שליחת מידע בצורה מוצפנת לטווח קצר. ויג אמר, כי הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לטלפון החכם להחליף את כרטיס האשראי לחלוטין לצורך תשלומים, לקרוא ולהחליף מידע עם מכשיר אחר, עם כרטיסים או תגים חכמים – באמצעות נגיעה.
"טכנולוגיית NFC היא פתרון תקני משמעותי, שעומדים מאחוריו מותגים גדולים", הוסיף ויג. "החיבור בין מפעילים גדולים לבנקים גדולים יוצר תאוצה ומקבל משמעות רחבה במדינה בה הוא מופעל". מנגד, ציין, היו מקומות בהם למרות הפריסה הרחבה של הטכנולוגיה, היא לא נקלטה. כדוגמה לכך הוא ציין את העיר הצרפתית ניס. "יש עדיין סימני שאלה האם הלקוחות ילכו לכיוון ומה רוצים הצרכנים", אמר ויג. לדבריוף "נדרש חינוך של השוק ויש לבחון מי יביא ערך מוסף אמיתי". הוא אף העריך שתחום התשלומים האלקטרוניים באמצעות טלפונים חכמים יתפוס בארץ ב-2014.
"לא מחליפים טכנולוגיה בבת אחת"
רן בלומנפלד, סמנכ"ל פיתוח עסקי ביוניסל, אמר, כי החברה היא אחת הבעלים של פנגו וציין ש-"יש לנו פלטפורמה לקמעונות ולסליקה דיגיטלית". לדבריו, "חשוב להפריד בין התשלום ובין שירותים נוספים ונדרש ערך מוסף על מנת שאופן תשלום זה יתפוס בקרב הקהל". ערך מוסף שכזה, הסביר, צריך להיות בשני מקומות: אצל הקמעונאי, שהלקוח יוכל לשלם אצלו, וערך מוסף ללקוח. "אם יש לי שלושה כרטיסי אשראי, אני רוצה שהארנק האלקטרוני 'יגיד' לי עם איזה מהם כדאי לי לשלם", אמר.
בלומנפלד העריך שהתחום יתפוס רק בעוד שנתיים-שלוש, "כי לוקח זמן לפרוס את טכנולוגיית ה-NFC. לא מחליפים טכנולוגיה בבת אחת". לדבריו, "התחום יתפוס תאוצה ככל שיהיו יותר יישומים המספקים מענה ללקוחות ולקמעונאים. אני מעריך שבבוא הזמן נבחין ביותר יישומים ופתרונות לתחום".
"הקושי בחדירת התשלומים דרך הסלולר – פסיכולוגי"
ארז מטולה, מומחה אבטחת יישומים ומייסד AppSec, ציין שהחברה מספקת מערכות בדיקה ליישומים בעולם הנייד, כמו גם פתרונות אבטחת מידע ליישומי תשלום סלולרי.
לדבריו, הקושי בחדירת התשלומים באמצעות הסלולר אינו לוגיסטי-טכנולוגי, כי אם פסיכולוגי, מאחר ש-"אנשים עדיין מפחדים לשלם באופן זה, כמו שלקח להם זמן עד שהם השתמשו בכרטיסי אשראי והבינו שהוא בטוח".
"הבעיה לא טמונה בפיזיקה של הארנק האלקטרוני", ציין מטולה. "הטכניקה זהה. העניין טמון בכך שאם הארנק נבנה שלא בצורה תקינה נוצר מצב בו ההאקרים יכולים 'לעקוף' את הארנק ולפרוץ למערכות התשלומים". לדבריו, "מספיק שצמד ספקים – בנק או חברת כרטיסי אשראי שחבר לספקית תקשורת – יעשו עבודה גרועה, ומצב זה יעכיר את כלל שוק התשלומים האלקטרוניים בניידים".
תגובות
(0)