ד"ר ישע סיון, מכללת ת"א-יפו: "מנמ"ר שלא ייערך בזמן לאתגרי העתיד, ימצא עצמו מובטל"

"תפקידו של המנמ"ר ישתנה מהותית בעשור הקרוב. ניצבים בפניו ארבעה אתגרים עיקריים וחדשים שלא היו מוכרים לו: 3D3C – ראשי תיבות של תלת מימד (3D), מדיה חברתית (Community), יצירה (Creation) ומסחר (Commerce). אם הוא לא יעלה על הרכבת בזמן וייערך לקראתם, הוא ימצא עצמו מובטל ועם כאב ראש נוראי", כך אמר ד"ר ישע סיון, ראש התוכנית לניהול מערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה במכללה האקדמית תל-אביב יפו.

ד"ר סיון דיבר בפתח הסימפוזיון השנתי החמישי, ESRL 2012. הכנס נערך היום (ג') באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחסות אורקל (Oracle) ישראל ובשיתוף אנשים ומחשבים. את הכנס הנחה ד"ר ליאור פינק מ-ESRL – המעבדה לחקר מערכות מידע ארגוניות. המעבדה הוקמה ביוזמת אורקל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הכנס דן בתחומי מיחשוב נייד, מדיה חברתית מיחשוב ענן וניתוח מידע צופן פני עתיד (Analytics). משתתפי הכנס היו אורחי רכבת ישראל ונסעו בקרון מיוחד שהוקצה להם. במהלך הנסיעה לבאר שבע קיבלו נוסעי הרכבת את גיליון ה-30 של אנשים ומחשבים וכן חומר הסברה על גלישה נכונה ברשת, באדיבות עמותת אשנ"ב.

המנמ"ר, אמר ד"ר סיון, "עסק עד היום בשתי פעילויות: הוא עזר לתהליכים העסקיים וניהל את הסביבה של תהליכים עסקיים אלה. במסגרת התפקיד השני, של ניהול הסביבה, היו הפעילויות ה-'רגילות' בהן עסק, כגון אבטחת מידע, הטמעת מערכת, DRP, ניהול זהויות ועוד".

תחום התלת מימד, לדבריו, "עדיין לא נכנס אלינו כדבר שבשגרה – אבל הוא ייכנס. כל תחום המציאות הרבודה מתפתח באופן מדהים. ניתן לשים את הנתונים כשכבה נוספת בעולם. תצוגת התלת מימד תגיע ישירות מדף ה-ווב בלא התאמות והיא תשפיע על שלוש מגמות העל האחרות".

המדיה החברתית, קבע ד"ר סיון, היא בעלת הבשלות ברמה הגבוהה ביותר מבחינה טכנולוגית ורמת הנפוצות של השימוש. "אין כבר קשר אחד מול אחד, אנו עובדים היום רבים מול רבים".

תחום היצירה, אמר, "הוא המצב בו הצרכנים חדלים מלהיות פסיביים. אנו עוברים למצב שאוהבים ליצור תוכן. זו מגמה עולמית שיש לחשוב עליה. למשל אני קורא ספר בקינדל (Kindle), ותוך כדי קריאה אני קורא יחד עם קוראים אחרים, כי חוות דעתם חשובה לי – ואף אהיה מוכן לשלם עליה".

תחום המיסחור, אמר ד"ר סיון, מצוי רק בתחילת הדרך. "כ-10% מההכנסות של פייסבוק (Facebook) מגיעים כיום ממשחקים, אבל לטווח הארוך הרווחים שלהם יגיעו מכסף וירטואלי. יש להפריד בין כסף וירטואלי שאינך יכול להוציא ובין כזה שאתה כן יכול להוציא. בעתיד נגיע למצבים בהם המשתמשים יהיו מסוגלים להיות חלק אינטגרלי מתהליך ההכנסה".

האתגר של המנמ"ר, סיכם ד"ר סיון, "הוא כיצד להוביל את האינטגרציה הזו של ארבע המגמות העתידיות, לתוך מערך ה-IT הארגוני בצורה חלקה ויעילה עסקית".

הדרך לשיפור תהליך קבלת ההחלטות
רוני רוס, מייסדת ויו"ר פנורמה (Panorama), אמרה כי "יש לשנות את הפרדיגמה בה עובד הארגון, על מנת שהוא יהיה ארגון חברתי". לדבריה, "הרעיון העומד בבסיס הנחה זו הוא שיש להביא לשיתוף פעולה תקשורתי הדוק יותר בין אנשים, להביא להם יותר מידע שרלוונטי עבורם וכך להביא לקבלת החלטות איכותית ומהירה יותר".

"אנו עומדים בפתחו של סוג חדש של ארגון", אמרה רוס, "בו מאפשרים לאנשים לעשות שיתופי פעולה. מערכות המאפשרות להתקשר לא רק בטלפון, אלא ליצור מצגות משותפות. הדרך לשיפור תהליך קבלת ההחלטות היא על ידי מיקור של ההמון, שיתוף רבים ככל האפשר בתהליכי קבלת ההחלטות".

כך, אמרה, "במקום מערכות כלליות, אנו בונים מערכת חדשה, המספקת לנו את היכולת לבחור עם מי לשתף את המידע, מי צורך את אותם יישומים או דו"חות שאנו צורכים, ובסופו של דבר, המערכת ממליצה לנו איך ועם מי לעבוד. המערכת תספר לנו גם מי הם המשתמשים התכופים של הדו"ח ועם מי כדאי לנו לשתף פעולה מביניהם. כך, במקום להביט על רשימה ענקית של דו"חות ולהחליט מה רלוונטי עבורי, אני יכולה להסתמך על הידע הקיבוצי של הדו"חות כדי להחליט במה להשתמש. יש מגוון אפשרויות, אבל החולשה היא בלהחליט במה להשתמש. יש פה צורך בחיפוש מבוסס הקשר, כדי לדעת מה רלוונטי".

"מה שאנו עושים במערכות BI מהדור השלישי", אמרה רוס, "הוא לקחת מחד את הנתונים, גם את המודלים והחריגים וגם את התובנות הבאות מהניתוח, ומשלבים אותם עם גרף האינטרסים שלי – מה יעדי, מה רצוני, מה טוב לי לקדם את העבודה, מה אני אוהב. אלה יחדיו משולבים בגרף החברתי, ואז המערכת ממליצה לי עם מי לעבוד".

היא סיכמה בציינה, כי "אם נצליח לעשות זאת נכון – נקטין את הדבר הכי בעייתי בארגון, והוא חלון ההחלטה מהזמן שידוע שיש בעיה ועד שמקבלים החלטה לגביה. אם מאפשרים לאנשים לדעת מה יכול להיות רלוונטי עבורם, וגם מעשירים את המידע שעל בסיסו תתקבלנה החלטות – ההחלטות תהיינה באיכות גבוהה יותר".

SoLoMo – הזדמנות עסקית לארגונים
אלון שוורץ, מנהל תחום טכנולוגיות אינטרנט, מובייל ומדיה חברתית ב-יס (yes), אמר כי "הטלפון הוא כבר מזמן לא טלפון, אלא מכשיר שמאפשר חיבוריות, קישוריות ויכולת ביטוי. חצי מהאוכלוסיה מושפע מפרסום כלשהו במדיה החברתית. מעל 60% רואים טלוויזיה וגולשים בו זמנית. בעולם הנייד קרוב ל-40% מחזיקים טלפון חכם. 38% מהמשתמשים מדווחים שתוך כדי צפיה בטלוויזיה, הם מחפשים מידע ברשת על תכני צפיה".

לדבריו, שלוש מגמות העל, SoLoMo (קיצור של מדיה חברתית, מידע רגיש למיקום והעולם הנייד), "מהוות הזדמנות עסקית לארגונים". הוא הביא דוגמה לשילוב המגמות: קולב בגדים ובו צג המפרט כמה "לייקים" יש לפריט הלבוש התלוי עליו. הוא סיכם באומרו, כי "על ארגונים להקים תשתית IT הכוללת רכיבים רגישי מקום. חשוב לנטר ולנהל את הידע במהירות ויש להגיב לבקשות ופניות הלקוחות בזמן אמת. יש להיערך פנים ארגונית – לאו דווקא בהיבט ה-IT, להטמעת המגמות הללו".

חתם את הפאנל פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה, ששאל וענה על כמה שאלות. "האם הרעיון של SoLoMo הוא חדש? לא. האם SoLoMo היא מגמה מערערת ומשבשת? כן, וטוב שכך. מה משלוש המגמות החשובה ביותר? תלוי למי. לי יותר חשוב SoMoLo. האם אנו מדברים על לדחוף או למשוך מידע? להערכתי הערעור הכי גדול בעולם ה-IT בא מהמעבר מדחיפה למשיכה. האם המגמות הללו נוגעות רק לעולם השיווק? לא. האם הכלים הבשילו להטמעה בכל מקום? לא בטוח. האם זה משפיע על הפרטיות? כן. כולנו הפכנו להיות מוצר שנמכר. הפרטיות הופרטה: ב' מוכר ל-ג' את הפרטיות של א'".