פרופ' יצחק בן ישראל: "השוק בארץ קטן; איך התעשייה בישראל תוכל למכור את מוצריה בתחום הסייבר גם בחו"ל?"

"השאלה הגדולה היא איך התעשייה בישראל תוכל למכור את מיטב מוצריה בתחום הסייבר גם בחו"ל, כי השוק בארץ קטן", כך אמר אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית ויושב ראש המועצה הלאומית למו"פ. פרופ' בן ישראל דיבר במושב הסייבר של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שנערך אתמול (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לפי פרופ' בן ישראל, אחד הפרטים החשובים בדו"ח החזון הקיברנטי, שהוגש בעקבות הקמת המיזם הקיברנטי הלאומי, היה לשמור על מעמדה של ישראל בעולם כמרכז פיתוח טכנולוגיות מידע. אחת המטרות בדו"ח הייתה להציב את ישראל בחמישייה המובילה של המדינות הפעילות במרחב הקיברנטי עד 2015. לדבריו, דו"ח שפורסם באחרונה כבר מציב את ישראל במקום השלישי. עם זאת, הוא הזהיר ש-"כמו כמעט כל התעשיות בארץ, ההיי-טק הוא תעשייה שעומדת על שלוש רגליים: אקדמיה, תעשייה וביטחון. אם שלושתן לא מרוויחות מזה, לא בטוח שנישאר במקום השלישי בעוד כמה שנים, ואפילו לא במקום החמישי". "הבעיה היא שלוחמת סייבר נחשבת כביטחונית וסודית והיא, כמובן, עתירת טכנולוגיות רגישות", הוסיף. "למרות זאת, צריך למצוא את הדרך כדי שהתעשייה תוכל למכור את מוצריה גם מחוץ לגבולות ישראל, להרוויח ולהתקדם הלאה".

פרופ' בן ישראל, שהנחה את מושב הסייבר והיה הדובר הראשי בו, ציין שיש לישראל יתרון יחסי בהגנה נגד מתקפות סייבר, מאחר ש-"מבחינה תקשורתית היא אי. אמנם יש לנו גבולות יבשתיים ארוכים, אבל לא חודרת מהם תקשורת. כל התקשורת מגיעה דרך שניים שלושה צינורות בים וכמה לוויינים. מכיוון שכך, יש לנו אפשרויות שאין בידי מדינה כמו צרפת או גרמניה. אם יש לנו מחשבים מספיק מהירים וחזקים אנחנו יכולים למנוע מעבר של חלק גדול מההתקפות שמגיעות מחו"ל, וזה יכול לשפר מאוד את הגנת הסייבר הלאומית".

"מתקפות הסייבר יכולות לפגוע בחיים שלנו"
הוא התייחס גם לגישות שבהן צריך לנקוט כדי להילחם במתקפות סייבר. "לפי הגישה המסורתית, אבטחת מידע בסייבר צריכה להתבצע בשני צירים: האחד הוא דאגה לכך שלא ייכנסו דברים לרשת והשני הוא שבדרך כלל, מה שצריך להגן עליו הוא המידע. זה נכון, אבל זה לא מקיף את כל הנזקים", אמר. לדברי פרופ' בן ישראל, "התקפת סייבר יכולה לפגוע בחיים שלנו, כי החיים שלנו כיום נשלטים בידי מחשבים. אני לא מתכוון למחשבים שיש לכל אחד בבית או לרשתות החברתיות, אלא לכך שכל המערכות החיוניות שלנו נשלטות על ידי עשרות מערכות מבוקרות מחשוב. כל מי שיודע לחדור אליהן ולהשתיל את התוכנה הנכונה יכול לגרום נזק לחיים שלנו. לדוגמה, הנזק האמיתי זה לא אם מישהו ייכנס למערכת המחשוב של הרכבת כדי לגנוב מידע, אלא ייכנס למערכת הרובוטית של הרכבות ויגרום להן במקום לא להתנגש אלו באלו כן לעשות זאת ואז הנזק הוא בבני אדם".

למרות כל אלה אמר פרופ' בן ישראל שהמדינה יחסית ערוכה לאיומי הסייבר מכיוון שהיא עוסקת בזה שנים רבות מאוד. "העניין של הסייבר די עתיק יומין, למעשה. מדינת ישראל ומערכת הביטחון מתעסקים בזה כבר כ-20 שנים", סיפר. "כבר לפני 10 שנים הגיע העניין עד לרמת הממשלה עם התובנה שנקודת התורפה של המדינה היא בכלל במשק האזרחי, בתשתיות של ייצור חשמל ומים וגם בבורסה, ולאו דווקא במערכות הביטחון. כבר לפני 10 שנים הוקמה הרשות לאבטחת מידע בשב"כ שאמורה להגן על מספר תשתיות קריטיות שבלעדיהן לא ניתן לתאר חיים תקינים במדינה".

רוצים לשמוע עוד? הירשמו עכשיו לכנס CyberSec של אנשים ומחשבים