ח"כ רוברט אילטוב: "הצלחנו למצוא את המכנה המשותף בין כלל הגורמים והארגונים בהיי-טק"
"שדולת ההיי-טק בכנסת פועלת יחד עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל על מנת לקדם את ההיי-טק בישראל, שהוא אינטרס מובהק של המדינה", אמר ח"כ אילטוב, שמשמש יושב ראש השדולה ● לדבריו, "בעזרת השדולה הצלחנו להעביר בחוק ההסדרים שלושה חוקים לטובת קידום הענף ואנחנו פועלים להעברת חוקים נוספים"
"יצרנו דיאלוג קבוע ושוטף בין הכנסת לתעשיית ההיי-טק. הצלחנו למצוא את המכנה המשותף בין כלל הגורמים והארגונים בענף וביחד אנחנו מקדמים את האינטרס שלפיו תעשיית ההיי-טק המקומית תמשיך להתקדם. זהו גם אינטרס מובהק של המדינה", כך אמר ח"כ רוברט אילטוב, יושב ראש שדולת ההיי-טק בכנסת.
ח"כ אילטוב, המשמש גם כיושב ראש סיעת ישראל ביתנו בכנסת, דיבר בסיום המליאה המרכזית של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהשתתפות יותר מ-1,300 מבכירי תעשיית ההיי-טק המקומית. מנחה המליאה המרכזית היה פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים.
לדברי ח"כ אילטוב, "ענף ההיי-טק מתמודד בכמה חזיתות, בהן רגולציות, מחסור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי והעדר תקציבים לפיתוח". הוא העלה על נס את חשיבות שיתוף הפעולה בין גורמים שונים בענף ההיי-טק ומחוצה לו, על מנת לקדם את מעמדו. "בעזרת השדולה הצלחנו להעביר בחוק ההסדרים שלושה חוקים לטובת קידום הענף. מדובר בהישג לא מבוטל, כיוון שהממשלה אינה נוטה לאמץ חוקים של חברי כנסת בודדים". הוא ציין, כי "אנחנו ממשיכים לפעול לחקיקה של חוקים נוספים ותיקון ועדכון חוקים קיימים, והכול לטובת הענף".
"שדולת ההיי-טק בכנסת פועלת יחד עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל על מנת לקדם מהלך נוסף, שיביא לתפיסת שתי ציפורים במכה אחת: הכנסת עובדים מקצועיים המגיעים מרמות סוציו-אקונומיות נמוכות", אמר ח"כ אילטוב. "מהלך זה עשוי להביא באופן חלקי לצמצום המחסור בכוח אדם בענף". "המטרה היא להכפיל את כמות המהנדסים בענף היי-טק", הוסיף. "מדובר ביעד בר השגה".
ח"כ אילטוב סיים בציינו, כי "באמצעות כלי החקיקה אנחנו יוצרים תשתית ראויה לסיוע ולקידום הענף. החקיקה מסייעת לקדם ולעודד משקיעים בעלי הון בענף בצורה שתהיה נוחה להם וגם לגופים שייהנו מההשקעות. השדולה הצליחה להעלות את נושא ההיי-טק המקומי על סדר היום הציבורי".
האפליה פוגעת גם בתעשיינים ולא רק בעובדים. לא מדובר באחזו טובה שעושים למישהו, אם עובד היה פרודוקטיבי עד גיל 40 אין סיבה שעם עדכון טכנולוגי קצר יחזור להשתלב בתעשייה. תעשייה אוירית יש מדיניות בלתי רשמית לפיה זורקים לפח קורות חיים של בני 40+ אלא אם הגיעו דרך קשרים אישיים. בבנקים לא תמצאו עובדים שנקלטים מעל גיל 35 משרד הביטחון והצבא? אין צורך לפרט... אין שום אכיפה בחוקי עבודה בכלל ובאפלייה מכל סוג בפרט.