יהודה זיסאפל: "ההיי-טק בפיגור מתמיד בכוח אדם; אנו יוצרים בעיה גדולה שנתקשה לפתור בעתיד"

"תעשיית ההיי-טק נמצאת בפיגור מתמיד בכוח אדם מקצועי. אנו יוצרים בעיה גדולה שנתקשה לפתור בעתיד", כך אמר יהודה זיסאפל, הנשיא היוצא של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל.

זיסאפל דיבר בפתח המליאה המרכזית של הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. באירוע השתתפו יותר מ-1,300 מבכירי תעשיית ההיי-טק המקומית ואת המליאה המרכזית בו הנחה פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים.

לדברי זיסאפל, "ההיי-טק הוא הקטר של המדינה – חשוב שהוא ימשיך לדהור. המפתח לצמיחה הוא להשקיע בכוח אדם, ולהגדיל את כמות המהנדסים ואנשי הטכנולוגיה". הוא הוסיף, כי "עלינו להמשיך לעבוד עם הממשלה, אבל אפשר לתקן את המצב גם בלעדיה. אי אפשר לשתוק, הזמן לא פועל לטובתנו. בעיית כוח האדם בענף היא צוואר הבקבוק. זה מצב בלתי אפשרי והוא חונק את התעשייה. יש להגדיל את כמות המהנדסים והמדענים למען המשך הצמיחה".

"אחד הדברים הראשונים שפעלתי למענו הוא יחסי ציבור לאיגוד", סיכם זיסאפל את כהונתו כנשיא. "זאת, על מנת לעודד את השיח הציבורי על תעשיית ההיי-טק באופן רחב ככל האפשר".

מימד נוסף לפעילותו, ציין זיסאפל, "הוא יחסי עובדים ומעסיקים בהיי-טק: דאגנו לוועדי עובדים, לשעות עבודה גמישות, לחוזים גלובליים ולשותפות מלאה של העובדים בתעשייה בכל הרמות. הגענו לכמה הישגים בשל הפעילות הזו, דוגמת ההכרה בהון האנושי. זהו הנכס העיקרי בתעשייה הזו. פעלנו לחקיקת החוק לעידוד השקעות הון ומיסוי נמוך לחברות מייצאות: 15% לחברות במרכז הארץ ו-10% לחברות המייצאות מהפריפריה. היום יש סינרגיה שיתופית בין תעשיית ההיי-טק לתעשייה המסורתית, בינה ובין התעשייה הביטחונית בארץ ובעולם ובינה ובין האקדמיה. גרמנו לממשלה להתייחס בצורה אחרת לענף".

בהיי-טק, כמו בכל תעשייה, אמר זיסאפל, "מתקיים תהליך הדומה לשרשרת מזון. הוא כולל חינוך, חדשנות ותעשייה. ברגע שלא נשמור על איזון בין כל הרכיבים השונים – העסק לא יעבוד. כדי להשאיר אנשים וליישם אותם לתעשיית ההיי-טק, גייסנו מקורות ממשלתיים ופרטיים לפרויקטים בתחום החינוך בהיקף עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, פעלנו להסבה ולרענון ידע לבני 45 פלוס, לקבלת תואר מהנדס תוכנה".

"נדרש לבוא עם תכנית רב-שנתית לממשלה, על מנת להמשיך ולהגדיל את היקף הענף", אמר, "לא צריך כסף נוסף מהממשלה. מספיק להשקיע בחינוך, ולהגדיל את כמות המהנדסים ב-1,500 בשנה. מדובר בהשקעה בטוחה שתניב הרבה יותר מאשר השקעה בקידוחים לחיפוש גז, עם ביטחון בערך שההשקעה תניב. לא מסובך להקים תשתית הכשרה שכזו, ניתן לעשות זאת על בסיס המוסדות האקדמיים הקיימים".

זוהר זיסאפל, יו"ר רד תקשורת, אמר בכנס, כי "להערכתי, אנו מגרדים את תחתית החבית בהיבט כוח האדם. נוכל להגדיל את הכמות של המועסקים האקדמיים רק בעוד כמה מאות. המדובר על נתון מוגבל שקשה להרחיב את הפוטנציאל שלו".

הסיבה, אמר זיסאפל, היא ש"כיום בכלל כיתות אל"ף, 50% מהלומדים הם חרדים או ערבים. החרדים הם עם קשה עורף – בנינו עבור מגזר זה תכנית מיוחדת, אולם היא לא יצאה לפועל. יש לדאוג כי כל אחד במדינה ילמד לימודי ליבה".

הוא סיים בקריאה לממשלה להפסיק את התמיכה הכספית בכל מוסד שתלמידיו לא לומדים לימודי ליבה.