ג'ים זמלין, קרן לינוקס: "מאכזב ומתסכל שישראל היא 'מדינת מיקרוסופט' – אבל זה ישתנה בקרוב"

"אני יודע שישראל היא 'מדינת מיקרוסופט (Microsoft)', ואני ואנחנו, בקרן הלינוקס (Linux), מנסים לשנות את המצב הזה. מדובר במצב מאכזב ומתסכל, אבל אני אופטימי ומאמין שבקרוב מצב זה ישתנה", כך אמר ג'ים זמלין, מנהל קרן לינוקס העולמית, בראיון לאנשים ומחשבים.

קרן לינוקס העולמית היא ארגון הפועל ללא כוונת רווח על מנת לקדם את השימוש במערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח במערכי IT ארגוניים. זמלין פתח את יומו הראשון של LinuxCon, כנס הלינוקס הגדול בעולם, שנפתח אתמול (ד') בוונקובר שבקנדה. בכנס משתתפים אלפי מומחים מקהילת הקוד הפתוח, מפתחים, מנהלים, משתמשי קצה, מומחים טכנולוגיים וספקים, והוא עומד בסימן חגיגות 20 שנים להולדת מערכת ההפעלה מבוססת קוד פתוח.

לדברי זמלין, "הקמתי בימי חיי והייתי שותף לכמה וכמה חברות סטארט-אפ, ואני מכיר סטארט-אפים ישראליים רבים. יש בישראל אנשי פיתוח וטכנולוגים מהמעלה הראשונה, שאת חלקם אני מכיר באופן אישי, דוגמת אנשי קומרנט, שנרכשה על ידי רד-האט (RedHat). לכן, המצב בישראל כה מתסכל ומאכזב, ואף אירוני במידה רבה: למרות החדשנות הרבה שלה בעולם ה-IT, הקוד הפתוח עדיין לא נפוץ בה כמו שהייתי רוצה ומצפה".

הוא אמר, כי "אני צופה שינוי במגמה – יתרחש מעבר ליותר ויותר קוד פתוח. הוא יבוא מכמה כיוונים, ביניהם דרך חברות קטנות. אלה רואות את התועלות שבשימוש בקוד הפתוח, הן בהיבט עלות-תועלת והן ביכולת גידול והתרחבות מהירה. החברות הקטנות, נטולות המשאבים הכספיים, וחברות הסטארט-אפ מהוות ותמשכנה להיות מנוע הצמיחה במגמת המעבר ללינוקס".

כיוון נוסף שבו הארגון בראשו זמלין פועל, אמר, הוא שכנוע מנמ"רים במגזר הציבורי והממשלתי במדינות רבות, ביניהן ישראל, לעבור ללינוקס. לדבריו, "המגמה משתנה במדינות רבות, בין השאר בארצות הברית, הודו, ברזיל ורוסיה".

"בסך הכול אני אופטימי", הוסיף זמלין. "המעבר למערכות מבוססות קוד פתוח לוקח זמן, אבל כמו שזה קורה בכל העולם – כך יהיה, בסופו של דבר, גם בישראל".

"רוב הבורסות ומחשבי העל – מבוססי לינוקס"

בדבריו בכנס אמר זמלין, כי "כיום, 75% מהבורסות בעולם הן מבוססות לינוקס, מניו-יורק ועד טוקיו. כך גם יותר מ-90% ממחשבי העל, שרק על גבי לינוקס הם יכולים להריץ עיבודים מטורפים של כמויות בלתי נתפסות של נתונים וחישובים".

זמלין "סגר חשבון" עם המלעיזים הרבים של לינוקס – רובם, אך לא כולם, אנשי מיקרוסופט. הוא תיאר את מגוון הדרכים שבהן פעלו במשך השנים גורמים עסקיים שונים כדי לחנוק את הפיתוח הקהילתי המשותף של לינוקס. הדבר נעשה, ציין, בין היתר בדרכים משפטיות – "ונכשל"; בהכפשת המפתחים והקהילה – "טכניקה שלא צלחה"; ובטענה שלפיה אין היגיון כלכלי בעבודה בדרך זו, "מה שכנראה שגוי, בהתחשב בעובדה שהמחזור של רד-האט צפוי לעבור השנה את מיליארד הדולרים".

הוא ציטט באירוניה את דבריו של סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, שאמר ב-2001, כי "לינוקס היא סרטן שאוכל כל חלקה טובה של קניין רוחני שבה היא נוגעת". לדברי זמלין, בחלוף עשור מאמירתו זו של באלמר, "משעשע לדעת שכיום, החברה תורמת עשרות אלפי שורות קוד לקהילה. אבל, היי, אף אחד אינו מושלם". הוא הקרין סרט שמיקרוסופט שלחה לבאי הכנס, ובו הודאה שלפיה "הרעיונות של לינוקס נראו ילדותיים ל(ביל) גייטס ולבאלמר".

"בלי לינוקס, לא היו לי חברים, הייתי קונה ספרים בחנות ולא הייתי מוצא דבר ברשת", אמר זמלין. "פייסבוק (Facebook), אמזון (Amazon) וגוגל (Google), שמערכות ה-IT שלהן מבוססות לינוקס, לא היו מצליחות להתפתח בלעדיהן, והעולם היה חשוך ומלא ביצורים מפחידים, שלא ניתן היה להמחיש אותם באפקטים בסרטים. בלי לינוקס, צוללות גרעיניות היו משמידות את העולם, כי מערכות ה-IT שלהן היו מבוססות על מערכות קנייניות, שהיו יוצאות משליטה ולא מתפקדות".

"הלינוקס מפשט את מורכבות ה-IT"

"הסיבה למעבר לסביבה פתוחה אינה, כי אנחנו כאלה נחמדים", אמר זמלין, "אלא מפני שהוא מפשט את מורכבות מערכות ה-IT ומייצר ערך עסקי ויכולת תחרותיות גדולה יותר ל-IT".

זמלין ציין, כי אחת היוזמות לקדם את השימוש בקוד פתוח היא למיסוד ולהלימה של רישוי התוכנות הללו. כך, אמר, בהשקה שנעשית בימים אלה של גרסה 1 של SPDX, שהוא אוסף של תקני רישוי בתחום שעברו האחדה, "תהיה יותר בהירות של תחום הרישוי, והדבר יביא להפחתת עלויות השימוש בקוד פתוח בתעשייה".

"לינוקס שרדה 20 שנים לא מסיבה טכנולוגית", סיכם. "מוצרים באים והולכים, חברות קמות ונופלות. אבל דבר אחד נשאר, והוא החופש. החופש לשתף קוד ולקבל גישה לקוד הוא המנוע האמיתי מאחורי הצלחת לינוקס. עד היום פותחו בלינוקס 2.7 מיליון שורות קוד, יותר מ-5,000 מהן משתנות מדי יום. אין מה לעשות: שחקן קבוצתי הוא טוב בהרבה משחקן טוב".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לקנדה