זאב צוק רם, רח"ל: "משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יפקחו על מוכנות המגזר העסקי לחירום"
"כדי לקיים מערך שמוכן לשעת חירום, צריך להגדיר את איום הייחוס ותרחישי הייחוס", אמר צוק רם בראיון לאנשים ומחשבים ● לדבריו, "אנחנו חייבים למצוא את האיזון בין הצורך לוודא שהעורף ימשיך לתפקד בשעת חירום, לבין העובדה שאנו חיים במדינה דמוקרטית ואין לנו יכולת להכתיב למגזר הפרטי מה לעשות"
"משרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות הן אלו שתהיינה אחראיות לוודא ולדאוג לכך שהמגזר העסקי והפרטי יהיו ערוכים לשעת חירום ויהיו מסוגלים לתת שירות לאזרחים גם בזמן מלחמה", כך אומר זאב צוק רם, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל). צוק רם אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים, לקראת כנס BCP שייערך ביום ה' הקרוב, ה-7 ביולי, במרכז הכנסים אווניו. צוק רם יהיה אחד מדוברי המפתח בכנס, שיעסוק במוכנות הארגונים העסקיים והציבוריים לשעת חירום בהיבט מערכות המידע והמיחשוב.
"כדי לקיים מערך שמוכן לשעת חירום, צריך להגדיר את איום הייחוס ותרחישי הייחוס", הסביר צוק רם. "הגדרנו שלושה תרחיש איום: פגיעה פיסית במבנים ובאנשים, סייבר טרור ורעידות אדמה. על פי זה, אנחנו עובדים עם מכון התקנים ועם גופים אחרים, כדי להגדיר תקן להמשכיות עסקית ועל פי זה נגדיר מה הצרכים שלהם ומה הם צריכים לעשות. זה כולל, כמובן, גם את ההערכות בתחום של מערכות המידע והמיחשוב".
כך, הדגים צוק רם, רשתות הפארמה יפוקחו על ידי משרד הבריאות. "תפקידו של המשרד יהיה לוודא שהרשתות תבצענה שורה של פעולות שתאפשרנה לספק שירות לאזרחים גם בשעת חירום. אנחנו חייבים למצוא את האיזון בין הצורך לוודא שהעורף ימשיך לתפקד בשעת חירום, לבין העובדה שאנו חיים במדינה דמוקרטית ואין לנו יכולת להכתיב למגזר הפרטי מה לעשות. התקן הוא שביל הביניים שיאפשר לכל הצדדים לחיות עם זה. אנו גם מניחים שבסופו של יום, העסקים והארגונים השונים מעוניינים להמשיך לעבוד בתקופת חירום – ולכן נוקטים בפעולות שונות כדי להבטיח את זה".
אנחנו חיים במדינה שיודעת לחוקק חוקים ותקנות, אבל מתקשה לאכוף אותם. איך תוודא שהמשרדים אכן מכינים את המגזר העסקי לשעת חירום?
"תפקידי הוא לקבוע את תרחישי האיומים, להגדיר ולמפות אילו מפעלים הם חיוניים, כולל מפעלים במגזר העסקי ולהנחות את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות מה לעשות. אחת לשנה אנחנו מניחים דו"ח על שולחנו של ראש הממשלה, ובו ממצאי בדיקות לגבי הערכות הרשויות המקומיות והמוסדות השונים על פי פרמטרים שקבענו. מאחר ויש בדו"ח פרמטרים ביטחוניים-סודיים, הדו"ח מסווג ולא מתפרסם בציבור, אבל כל שרי הקבינט והממשלה מודעים לו. מעבר לזה אין לנו יכולת לשבת בכל משרד ומשרד ולאכוף את התקנות זה לא מתפקידי".
האם אתה יכול לומר שלאור הדו"חות האחרונים אתה רגוע?
"תפקידי לא להיות רגוע, אבל אם אני משווה את זה למלחמת לבנון השנייה – שהייתה נקודת השבר שבגללה בין היתר הוקמה רח"ל, אני חייב לומר שיש שיפור רב. עם זאת, יש עוד הרבה עבודה, כולל בהערכות של מערכות המיחשוב, המידע וסייבר-טרור.
אנחנו רואים לינק ישיר בין פגיעה ברשת מחשבים או רשת מאפיות ארצית, לבין העובדה שהיא לא תוכל לספק מזון לחיילי צה"ל. אבל כדי שרשת המזון תהיה מוכנה, לא מספיק להגדיר אותה כמפעל חיוני – אני חייב לדאוג לכך שכל שרשרת האספקה שלה, מצינור המים שמוזרם אליה ועד אחרון הפריטים שעל המדף, כדי שהמאפיה תוכל לתפקד. לדברים האלו צריך לדאוג המשרד שמאשר למאפיה לעבוד – במקרה הזה זה משרד התמ"ת.
יש הרבה מאוד עבודה, אך חייבים להודות שיש שיפור, בעיקר בתחום המודעות. למרות זאת, מהתרגיל האחרון למדנו שאין עדיין בישראל תרבות חירום – אנשים לא יודעים איך נוהגים בשעת חירום ומחכים לרגע האחרון".
תגובות
(0)