ח"כ רוברט אילטוב: "ישראל מאבדת את יתרונה התחרותי בהיי-טק נוכח המחסור בכוח אדם טכנולוגי והנדסי"
ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת, שח"כ אילטוב עומד בראשה, קיבלה אתמול (ג') דיווח על התקדמות עבודתה של ועדה בין משרדית שמונתה על ידי הממשלה במטרה להגיש המלצות לצמצום מחסור זה ● בפועל, חברי הכנסת לא שמעו כמעט שום מידע חדש שלא היה ידוע עד כה ולא הועלו כל הצעות אופרטיביות של הממשלה על מנת לפתור את הבעיה ● עוד נמסר בדיון, כי המחסור בכוח אדם גורם לעלייה בשכר המהנדסים וכי שכרו של מהנדס ישראלי בתחום זהה לזה שבארצות הברית
"ישראל מאבדת את יתרונה התחרותי בתחום ההיי-טק נוכח המחסור בכוח אדם טכנולוגי והנדסי, וזה עלול להשפיע על רמת התחרותיות במשק", כך הזהיר אתמול (ג') ח"כ רוברט אילטוב, יושב ראש ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. ח"כ אילטוב אמר את הדברים בתום דיון שערכה הוועדה לגבי המחסור בכוח אדם בהיי-טק בישראל.
במהלך הדיון שמעו חברי הכנסת דיווח על התקדמות עבודתה של ועדה בין משרדית שמונתה על ידי הממשלה במטרה להגיש המלצות לצמצום מחסור זה. בפועל, לא נמסר בדיון כמעט שום מידע חדש, שלא היה ידוע עד כה, ולא הועלו כל הצעות אופרטיביות של הממשלה על מנת לפתור את הבעיה. ח"כ אילטוב הביע את אכזבתו העמוקה מקצב הדיונים של הוועדה ואמר, כי הפערים בין הדרישות לכוח אדם לבין קצב המצטרפים לתעשייה הולך וגדל – מה שישפיע בעתיד על המשק כולו.
חגי לוין, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה וחבר בוועדה הבין משרדית, אמר שמבדיקות הוועדה עולה, כי אמנם קיים מחסור במהנדסים במקצועות מסוימים, אולם הוא לא פוגע בחברות בשוק באופן מיידי. עם זאת, לוין הזהיר אף הוא ש-"אם לא יתבצעו צעדים כבר כעת, עלול המחסור להשפיע על כל המשק לטווח הארוך".
הוא הוסיף ש-"יש למחסור השפעות על שכר המהנדסים. הוא מאלץ מעסיקים לשלם להם שכר גבוה ביחס למקצועות אחרים במשק". כדוגמה השווה לוין בין שכרו של מהנדס ישראלי לזה של עמיתו בארצות הברית. "שכרו של מהנדס תוכנה וחומרה בעל חמש שנות ניסיון בישראל זהה לשכר דומה של מהנדס בארצות הברית", אמר. הוא הוסיף, כי "שכרו השנתי הממוצע של מהנדס תוכנה וחומרה בישראל עומד על 270 אלף שקלים. מדובר בפער משמעותי לעומת משרות אחרות. שכרו השנתי של כלכלן, למשל, מגיע ל-125 אלף שקלים".
נתון נוסף שנחשף בוועדה מעלה שבעוד שהתעשייה מייצרת בכל שנה כ-7,000 משרות חדשות (על פי נתוני 2009), קצב הזכאים לבגרות עם חמש יחידות במתמטיקה עומד על 6,500 בלבד. עובדה זו מקשה על האוניברסיטאות להרחיב את הפקולטות למדעי המחשב.
אחד הרעיונות שנדונו בוועדה הבין משרדית הוא צמצום הפער בכוח האדם על ידי עידוד קליטת עובדים בני 45 ומעלה. ח"כ אילטוב הביע תמיכה בכך וקרא לממשלה "לפעול בדחיפות לגיבוש תוכנית לשילוב מחודש של מובטלי היי-טק בני 45 ומעלה בתעשייה ולעידוד לימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה. זאת, על מנת לצמצם הן באופן המיידי והן לאורך זמן את המחסור בכוח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשייה. מחסור זה פוגע לאורך זמן בתחרותיות של ישראל מול שווקי העולם". הוא אף הביע פליאה כיצד משרד הקליטה לא חבר בוועדה הבין משרדית, לאור ניסיונו הרב בקליטת מהנדסים עולים.
שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה,הביע אף הוא דאגה לנוכח הנתונים וקרא להחזיר לענף מאות עובדי היי-טק שנפלטו ממנו בשנים האחרונות.
בדיון השתתפו גם אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק, ואלה מטלון, מנכ"לית MIT.
דרוש מנהל משאבי אנוש עם ראש פ ת ו ח: נראה אם מישהו סוף סוף יקבל שכל בחברות המחשבים וירים את הכפפה הבלויה הזו. צריך ב י י צ י ם ! אלפי אנשי הייטק מוכשרים משוועים לעבודה מצד אחד....מחסור באנשי הייטק עם ניסיון מצד שני ועדיין - אף אחד לא חשב לחבר בין 2 העובדות האלה.....פשוט זועק לשמיים !!!! עד מתי יימשך הטמטום ??? נעם