הספרייה הלאומית תתעד את תכולת דומיין האינטרנט הישראלי

מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית מושק היום (א') בירושלים. במסגרת זאת, יוקם משכן חדש לספרייה הלאומית ליד הכנסת ויבוצעו תהליכי פיתוח והתאמה של הארגון והאוספים הקיימים למאה ה-21, ובכלל זה מהפכה בהנגשת אוצרות הספרייה לציבור הרחב בארץ ובעולם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. ההשקעה בתוכנית מוערכת בכ-200 מיליון דולרים, שכמחציתם כבר הובטחה על ידי קרן יד הנדיב.

על פי ההערכה, כ-600 אלף מבקרים יגיעו בשנה למשכן החדש לצורך שימוש בשירותי המחקר והעיון ועשרה מיליון נוספים יעשו זאת באמצעות האינטרנט. אלון שטרסמן, ראש אגף מערכות מידע וטכנולוגיה בספרייה הלאומית, אמר לאנשים ומחשבים, כי בחמש השנים הקרובות יושקעו עשרות מיליוני דולרים בבניית הספרייה הדיגיטלית הלאומית, שתכלול את כל המדיות האפשריות: עיתונים, ספרים, כתבי יד, קבצי מוזיקה, וידיאו, כרזות, פוסטרים, אוספים ארכיוניים – וכן את כל מה שמתפרסם ברשת תחת דומיין האינטרנט הישראלי, לרבות בלוגים.

"מטרתנו היא לאתר את מקסימום החומרים שיש, כדי לשמור ולהנגיש אותם באינטרנט. לא הכול יבוא מהאוספים של הספרייה, יהיו גם שותפויות עם בעלי תוכן ומוסדות שאוספים חומרים בנושאי מורשת – גם בארץ וגם בחו"ל. כך, למשל, נשתף פעולה עם יד ושם, ארכיון העם היהודי, הארכיון הציוני וגנזך המדינה. כמו כן, נשתף פעולה עם פרויקט תמ"ר (ר"ת תשתיות מורשת ישראל) של משרד ראש הממשלה ועם אוניברסיטאות בחו"ל דוגמת הארווארד, אוקספורד ואוניברסיטת פנסילבניה, שיש בהן מחלקות יהדות גדולות ונאספו בהן חומרים במשך עשרות שנים".

כיצד תשמרו את תכולת האינטרנט הישראלי?

"אנחנו עומדים לקצור את כל האינטרנט בדומיין הישראלי, כולל בלוגים ופורומים. אנחנו חושבים שגם מרחב האינטרנט הישראלי הוא סממן לתרבות הישראלית, ואני מניח שחוקרים ירצו בעוד תקופה מסוימת לחקור ולהבין מה היה. האינטרנט הוא מדיה מאוד פופולרית גם להבעת דעות, גם לכתיבה, גם להבנה מי הגופים שמשחקים פה בארץ. עשינו זאת בעבר בקשר לנושאים מאוד מסוימים – למשל, במערכות בחירות אנחנו מתעדים את אתרי האינטרנט של המפלגות בכל חודש".

באילו מערכות תשתמשו לצורך כך?

"אנחנו מקימים חוות שרתים בארגון, יכול להיות שחלק ממנה גם יהיה בענן. נקים מערכת איחסון שאמורה להגיע מהר מאוד למאות טרה-בייט. צפי הגידול שלנו הוא 150 טרה-בייט בשנה. אנחנו משתמשים במערכות שימור דיגיטלי, בכוונתנו לרכוש מערכות שיבטיחו גם את הקיימות של החומר והשימור שלו למספר שנים רב. בנוסף, אנחנו נמצאים בתהליכים של אפיון ואיתור של כלי חיפוש שיוכלו להגיע בצורה מיידית לחומרים – גם לכאלה שנמצאים בספריה וגם לכאלה שנמצאים אצל השותפים או במאגרי מידע חיצוניים".

מה בדבר DRP?

"לגבי החומרים הפיזיים – אנחנו לא מוגנים כמו כל אחד אחר. החומרים היקרים והנדירים נשמרים באזורים תת קרקעיים. באשר לחומרים הדיגיטליים – אנחנו בהחלט מתכננים להקים אתרי DRP במקומות שונים בארץ. חלק מהחומר יישמר בגיבוי בחו"ל וחלק בארץ, בתנאי שימור מאובטחים.

כיום, על כל עותק של חומר שאנחנו עושים אנחנו עושים עותק שימור – כמה שיותר נאמן למקור ועותק שמתוכנן לעלות לאינטרנט – בגרסה קלה יותר ונגישה. אם מדובר בתמונות, אנחנו סורקים אותן ברזולוציה גבוהה. קצבי קול ווידיאו אנחנו דוגמים באיכות מאוד גבוהה, כדי להיות כמה שיותר נאמנים למקור ולא לכווץ את הקובץ ולאבד מידע".

ומה באשר לזכויות יוצרים?

"על פי חוק, מותר לנו לאסוף כל מה שיוצא לאור במדינת ישראל. לא את הכול אנחנו מפרסמים באופן מיידי ויש דברים שאנחנו מפרסמים אך ורק בתוך הספרייה. דרך מחשבים בספרייה יש לנו גישה לכמות הרבה יותר גדולה של חומרים. מחוץ לספרייה – אנחנו מוגבלים לכל מה שלא מוגן בזכויות".