ד"ר יוסי בהגון, הכללית: "המהפכה בעולם הבריאות מקבילה לתזוזת היבשות בכדור הארץ"

"אנחנו עוברים ממתן שירותים רפואיים המבוססים על מגע לעולם רפואי שהוא אחר לגמרי", אמר ד"ר בהגון, מנהל רפואה מקוונת בשירותי בריאות כללית ● לדבריו, "הצורה שבה נצרוך שירותים רפואיים תהיה אחרת לגמרי ותיצור שינויים לאורך ולרוחב בעולם הבריאות"

"עולם השירותים הרפואיים עובר מהפכה היסטורית, המקבילה בעוצמתה וחשיבותה לתזוזת היבשות על פני כדור הארץ. אנחנו עוברים ממתן שירותים רפואיים המבוססים על מגע לעולם רפואי שהוא אחר לגמרי. הצורה שבה נצרוך שירותים רפואיים תהיה אחרת לגמרי ותיצור שינויים לאורך ולרוחב בעולם הבריאות", כך אמר ד"ר יוסי בהגון, מנהל רפואה מקוונת בשירותי בריאות כללית.

ד"ר בהגון דיבר בכנס Smart Doctor, הוועידה השנתית לרפואה מקוונת ומערכות מידע רפואיות. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. מנחי הכנס היו רביב רז, יועץ מיחשוב בכיר בעולם הרפואה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי ד"ר בהגון, "הטיפול הרפואי מתבסס על חלוקה לשלוש שכבות: מה אני צריך לדעת ולעשות, מה אני יכול לעשות ומה אני יכול לראות. המטופל בחמש השנים הקרובות יהיה בעל מודעות ומעורבות גדולה יותר, וזה טוב מאוד למערכת הבריאות. אנחנו רוצים מטופל שהבריאות שלו היא באחריותו. כיום, המטופלים יודעים יותר על חשבון הבנק שלהם מאשר על מה שעלול להרוג אותם מחר. חל כיום מעבר ממטופל שסומך על הרופא ללקוח מעורב הנוטל אחריות. זה לא מעבר טריוויאלי".

הוא הוסיף, כי "נתונים בעולם מצביעים על כך שהביקור הווירטואלי עשוי להוות חלופת ייעוץ איכותית בכרבע מכלל הפניות הדחופות לרופא. שירות זה יכול לחסוך, במצבים רבים, להורים ולילד הזמנת ביקור רופא לבית הילד או נסיעה מיותרת לחדר מיון או למר"מ".

"רב ערוציות בעולם הבריאות זה משהו חדש, בעולם וגם בארץ. אנחנו מובילים פעילות זו, תוך שאנחנו מנסים לשמר את האינטימיות הכרוכה בשימוש ברשת", הוסיף ד"ר בהגון. "הדגש בפעילות שירותי בריאות כללית", אמר, "הוא לדמות את הקשר ככל האפשר לזה המתקיים בעולם האמיתי, עם פרסונליזציה, ניראות ופנייה לאדם בשמו, תוך הבדלה מגדרית".

עצמון מינס, סמנכ"ל מערכות המידע של אגד תעבורהד"ר בהגון סיכם בציינו, כי "אנחנו מנסים לתרגם סיטואציה אינטימית ביסודה, של שיחה או העברת נתוני בדיקות רפואיות, לערוץ דיגיטלי קר, ועדיין לשמר את האינטימיות. זה הדגש בפעילותנו והדבר אינו קל".

"IT מציל חיים – לא רק מליצה"

עצמון מינס, סמנכ"ל מערכות המידע של אגד תעבורה, אמר, כי "מערך הבריאות הוא עתיר טכנולוגיות ומיחשוב, ונדרש שהוא ישתפר ויתקדם עם השנים. יש לשפר את היחס ותשומת הלב שלו זוכות מערכות מידע במערך הבריאות. בכל הזדמנות אנחנו אומרים ש-IT מציל חיים. במערך הבריאות זו לא מליצה, אלא דבר פשוט וברור"

לדברי מינס, "לפני שרצים לממש נושאים כמו שירותי רפואה ברשתות חברתיות, יש להשקיע במערכות הרפואיות בסיסיות ורוחביות שמימושן יניב תועלת רבה יותר. יש ים של נתונים רפואיים, החוכמה היא להפוך נתונים אלו למידע מועיל למקבלי ההחלטות. שם המשחק הוא אינטגרציה של מידע על המטופל, בתוך מרכזיים רפואיים וביניהם". מינס ציין כי "כיום, מערכות המיחשוב בבתי החולים אינן קשורות לאלה של המרפאות הרפואיות הפרטיות או לאלה של קופות החולים. כאן שווה להשקיע את האנרגיות והמשאבים. מי שצריך להוביל ולאכוף מהלך של שדרוג מערכות המידע הרפואיות והגברת הקישוריות והשיתופיות הוא משרד הבריאות. כשהממשלה תיזום ותוביל את המהלך, תשפר את היחס שלה למערך המיחשוב הרפואי, ותיתן את הדגשים וסדר העדיפויות הנכון, אז הנושא ייכנס לסדר היום של הספקים והאינטגרטורים שישקיעו יותר בתחום".

מסיכון לבעיה ניהולית

ד"ר יוסי רענן, המסלול האקדמי, המכללה למינהל, דיבר על ניצול ה-IT בארגוני בריאות לשיפור ניהול הסיכונים. הוא הביא נתון, אחד מרבים, שלפיו ב-8% מהאשפוזים יש אירועים חריגים ואמר ש-"טכנולוגיות המידע יכולות לסייע לניהול הסיכונים בעולם הבריאות".

ד"ר יוסי רענן, המסלול האקדמי, המכללה למינהל. צילום: קובי קנטורהוא הוסיף, כי ניהול סיכונים "הינו גישה מסודרת לטיפול בסיכונים, כדי לעשות מה שצריך". לדבריו, סיכון תפעולי הוא כזה הנובע מכשל, או אי התאמה של תהליכים פנימיים, אנשים ומערכות, או אירועים חיצוניים. דוגמאות לסיכונים תפעוליים, אמר ד"ר רענן, הן: השארה בשגגה של גוף זר במנותח, ניתוח האיבר הלא נכון, אי הקפדה על נהלים או טעות במתן מנת-דם.

איסוף המידע אודות הסיכונים בעולם הרפואי, אמר, כולל תוצאות בדיקות, מידע דמוגרפי,  היסטוריה רפואית, סיכומי מחלה, דו"חות ניתוח, דו"חות תקלות ואירועי בטיחות, כאשר חלק מהמידע הוא נומרי וחלקו – טקסטואלי. ד"ר רענן הציג כמה גישות לניהול סיכונים, ביניהן זו המבצעת ניתוח טקסטואלי של הנתונים, מימוש כלים סטטיסטיים בין אירועים, וחיבור מידע נומרי עם מידע סמנטי תוך יצירת הקשרים ביניהם. בדרך זו, הסביר, אפשר ליצור אינדקסים של סיכונים תפעוליים, ולהתגבר על המכשול שמהווה השפה העברית.

פרופסור מיכאל ברמן, מכללת הדסה בירושלים. צילום: קובי קנטורה-IT, הסביר, מנתח מידע סמנטי, מחברו למידע נומרי רלוונטי ומוצא תבניות ורשתות של אירועים בנתונים המאוחדים, כך שניתן להציג באופן חזותי את הסיכונים השונים, ואת מידת רמת הסיכון הקיימת בכל אחד מהם. הוא סיכם בציינו כי "סיכון, לאחר שהתגלה, חדל מלהיות סיכון והופך להיות בעיה ניהולית".

מסלול אקדמי חדש: מחשבים ברפואה

חתם את האירוע פרופסור מיכאל ברמן ממכללת הדסה בירושלים, שפירט את המגמות העיקריות בעולם המיחשוב הרפואי, ביניהן: מיזעור, שימוש בחיישנים, דימות ורובוטיקה. הוא ציין, כי החל מהחודש יוכלו סטודנטים ללימודי תואר שני (M.Sc) במדעי המחשב במכללת הדסה בירושלים לבחור, נוסף על לימודי הליבה במדעי המחשב, התמחות במסלול חדש וייחודי: מחשבים ברפואה. במסלול זה, אמר, "ירכשו הסטודנטים ידע טכנולוגי ממוקד בכלי חומרה ותוכנה מיוחדים, הנחוצים לתעשיית הציוד הרפואי ובתי החולים. נושאי הלימוד יכללו כלי-חומרה ותוכנה במיקרו מעבדים לציוד רפואי, מערכות מוטמעות (Embedded Systems) בציוד רפואי, עיבודי אות ותמונה רפואיים, בקרה והנחיית טיפולים רפואיים, וכן כלים לממשקים ופרוטוקולים הנחוצים במאגרי מידע רפואיים (PACS & Medical Informatics)".

"בתי החולים והתעשיות הרפואיות בארץ זקוקים למומחים ברפואה הממוחשבת", סיכם. "אין ספק שבוגרי המכללה האקדמית הדסה ירושלים ייקלטו בעמדות מפתח בבתי החולים ובתעשייה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים