עופר קריצ'מן, ישראכרט: "תמחור הרישוי בעולם הווירטואליזציה – החור השחור מול הספקים"

"תכנון התשתית הווירטואלית בארגונים מחייב תכנון צמוד של רישיונות מול כל הספקים, על מנת שלא ייווצר חור שחור בתקצוב הפרויקט ועל מנת להשיג את התועלת האמיתית בפרויקט מסוג זה", כך אמר עופר קריצ'מן, מנהל מחלקת התוכנה הבסיסית של ישראכרט.

קריצ'מן דיבר בכנס VIRTUALIZATION 2011. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצועני IT בתחום. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי קריצ'מן, "וירטואליזציה אינה מטרה, אלא אמצעי. היא אחד ממערכי הכלים של אנשי התשתיות ליצירת פתרונות מיחשובי ועסקי". הוא ציין, כי "הווירטואליזציה היא בבחינת ניתוק התשתית הפיזית מזו הווירטואלית, תוך שהיא מביאה לניצולת גבוהה יותר של משאבים ולהתאוששות מהירה יותר מתקלות חומרה". עוד אמר קריצ'מן, כי "באמצעות דרך זו ניתן להביא פתרון מהיר לזמינות גבוהה ליישומים, כמו גם למיכון תפעולי, ולהקצאה פשוטה יותר של משאבי המיחשוב".

קריצ'מן הציג את מערך המיחשוב בישראכרט, הכולל מחשב מרכזי, מחשב Zlinux, וציין שמערך ה-IT בחברה הוא מערך מבוזר, כאשר 92% משרתי הייצור הם וירטואליים. לצד הווירטואליזציה בעולם השרתים, אמר, "אנחנו עושים וירטואליזציה בעולמות האיחסון, אבטחת המידע, התקשורת ועוד. היא מספקת לנו יתרונות עסקיים".

הוא ציין, כי היתרונות מווירטוליזציה הם שיפור זמינות של יישומים, הקטנת עלויות תפעוליות, שיפור יכולת שליטה על מערך מיחשוב גדל, שיפור ביכולת התאוששות וכן שיפור בניהול הקיבולת. לצד אלה הוא ציין את הצורך ב-"תכנון צמוד של רישיונות מול כלל הספקים". בנוסף, אמר, "לא כל דבר פשוט בהגירה לתשתית וירטואלית. כמו כן, לא כל ספק 'אוהב' להיות בתשתית וירטואלית ולא כל יצרן תומך בצורה מקיפה בווירטואליזציה".

קריצ'מן סיכם בציינו, כי "יש לדאוג למחויבות טכנולוגית מקצה לקצה. שדרוג התשתית הווירטואלית הינו פרויקט לכל דבר ומביא להכנסת שכבת תשתית חדשה כוללת לארגון, שמגדילה את רמת הסיבוכיות".

"היתרון במיחשוב ענן: ההתייחסות לתשתית"

אביב וייס, מהנדס מערכות בכיר ב-VMware ישראל, אמר, כי יתרונו של מיחשוב הענן הוא באופן שבו מתייחסים לתשתית, ומשתפים אותה בצורה שונה מבעבר – לא שטוחה. "הבה נייצג את השכבה הווירטואלית ונגזור ממנה חלקים ועליהם נפעיל שירותים ויישומים", אמר. "לאחר מכן", הוסיף, "יש לכמת את הצריכה על מנת לדעת כמה משאבים נצרכו עבור אותו שירות".

הוא ציין שישראל מצויה במקום גבוה בעולם בתחום ושיש בארץ ארגונים שכבר הגיעו למימוש וירטואליזציה של 99% מכלל השרתים שלהם בחדרי המיחשוב. עוד ציטט וייס דו"חות של חברות המחקר שלפיהן VMware הינה מובילת שוק בעולם הווירטואליזציה בהיבטים שונים, ביניהם חדירת שוק, חדשנות, יציבות, בשלות ותמיכה. הוא אמר, כי החברה מריצה את המסה הקריטית של השרתים ותחנות הקצה הווירטואליים במערכי מיחשוב ארגוניים בעולם. הוא הוסיף, כי "לאחר הטמעה מסיבית של פרויקטי וירטואליזציה בעולם השרתים החל השלב הבא – וירטואליזציה של תחנות הקצה".

וייס ציטט מחקר של גרטנר (Gartner) שלפיו מגמת הווירטואליזציה לסוגיה תמשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנמ"רים בשנים הקרובות, כיוון שהיא חוסכת כסף רב לארגונים ומספקת גמישות תפעולית. העתיד, אמר, הוא במיחשוב ענן. לדבריו, הדרך למימוש הענן החלה בקונסולידציה של שרתים ומשם המשיכה לווירטואליזציה של יישומים שאינם קריטיים לארגון. המגמה שבה מבחינים כיום, ציין, היא "וירטואליזציה בסביבת יישומים קריטיים. כך תמומש התפיסה של ה-IT כמרכז שירות המסייע לארגונים בהיבטיו העסקיים".

"יש לנו היסטוריה מוכחת של יכולת לחסוך בהוצאות המנמ"רים בעלויות החומרה. הערך המוסף שלנו הוא ביצירת סביבה וירטואלית עבור כלל היישומים ותמיכה בכל בסוגי החומרות", סיכם וייס.

"מערכות האיחסון הפכו חכמות יותר"

אייל תמיר, מוביל קבוצה טכנולוגית VMware ב-EMC ישראל, תיאר את האתגרים הניצבים בפני המנמ"רים בבואם לממש מיחשוב ענן. לדבריו, צווארי הבקבוק במרכזי המיחשוב הארגוניים פחתו ביכולת העיבוד ועברו לכיוון האיחסון. הוא אמר, כי החברה "יכולה לגשר על הפערים הללו בצורה פשוטה ואוטומטית". תמיר ציין, כי למוצרי EMC יש יותר מ-60 נקודות השקה לאלה של VMware ופירט שלוש מהן: מוצר PowerPath – פתרון המספק זמינות, איזון עומסים וביצועים בסביבה הווירטואלית, יכולת לזהות נפילות או קווים לא תקינים, זיהוי תקלות והתמודדות עם נפילות.

הטכנולוגיה השנייה שאותה תיאר היא טכנולוגיית האיחסון הווירטואלית FAST (ר"ת Fully Automated Storage Tiering). לדבריו, מטרתה היא "לשנות את מערכי האיחסון באותו אופן שבו וירטואליזציית שרתים שינתה את השרתים הפיזיים – ממכונות ייעודיות חד-תכליתיות למשאבים מצטברים, גמישים ויעילים, המאפשרים שיתוף של כמה סביבות הפעלה על פני מרחקים גיאוגרפיים". הוא ציין, כי "מערכות האיחסון הפכו לחכמות יותר. אנחנו מגדירים שכבות מבוססות טכנולוגיות איחסון שונות ועושים הפנייה ליישומים בצורה אוטומטית, על פי הצורך לשלהם להיות בשכבת האחסון המתאימה".

תמיר הציג גם את הטכנולוגיה השלישית – VAAI (ר"ת VMware vStorage API for Array Integration) – שהינה ממשק תכנות יישומים לאינטגרציית מערכי איחסון.

הוא סיכם בציינו, כי "מוצרים אלה ואחרים מאפשרים לקבל יותר ביצועים, יותר שרידות ופחות עבודה ידנית".

"הראש בעננים והרגליים על הקרקע"

ברק ניסים, מנהל תחום הווירטואליזציה בגלאסהאוס (GlassHouse) ישראל, דיבר על "הדרך הנכונה לשימור החווייה הווירטואלית – הראש בעננים והרגליים על הקרקע". לדבריו, אף על פי שיש חשיבות להיבטים הטכנולוגיים, נדרש להביט גם על התהליכים, "על מנת לבצע את הפרויקטים בצורה נכונה ומהירה". לשם כך, אמר, "יש למפות נכסים, תהליכים ויישומים, ולבחון מי צורך אותם וכיצד".

"אנחנו מספקים פתרונות אסטרטגיים גם בענן", הוסיף. "אנחנו באים ללקוח ומראים לו איך להתייעל ולשרת את צרכי הארגון. הרעיון הוא להביט על הביזנס. לעתים קורה שמתבלבלים ושוכחים מהן מטרות הארגון".

לדברי ניסים, "אנחנו באים עם הניסיון הגלובלי שלנו, עם פרויקטים שכבר מומשו, דוגמת וירטואליזציה של תחנות עבודה בארגונים דומים".

הוא סיים באמרו, כי "אנחנו רואים מימוש ענן פרטי, בשל הצורך לטפל באופן פנימי במידע. ב-2009 ראינו הקפאה בפעילות בעולם מרכזי המיחשוב, ב-2010 הייתה התעוררות והשנה נראה בו הרבה השקעות".