תקציב המדען הראשי נמוך ב-2011 ב-300 מיליון שקלים לעומת 2010, אולם ייתכן שיגדל במהלך השנה

תקציב המדען הראשי עמד ב-2010 על 1.623 מיליארד שקלים, והשנה הוא צפוי לעמוד על 61.3 מיליארד, תוך צפי להגדלתו בהמשך השנה – כך אמר המדען הראשי הנכנס, אבי חסון, לאנשים ומחשבים. לדבריו, בתחילת 2010 עמד תקציב המדען הראשי על סכום נמוך יותר מזה שבסופה, לאחר שבמהלך השנה הוא גדל. "נעשה ככל שניתן כדי שזה יקרה גם השנה", אמר.

חסון דיבר במסיבת עיתונאים שנערכה במשרד התמ"ת בתל אביב הבוקר (ב'), לסיכום פעילות המשרד לשנת 2010. לדבריו, התפלגות תקציב המדען ב-2010 עמדה על 1.134 מיליארד שקלים למו"פ, 212 מיליון למגנ"ט ו-159 מיליון לחממות. השנה צפוי התקציב לעמוד על 953 מיליון שקלים למו"פ, 195 מיליון למגנ"ט ו-150 מיליון לחממות. "התקציב הוא מגבלתי, מה לעשות", אמר המדען.

הוא הוסיף, כי המו"פ מחולל תעסוקה. "בשנה החולפת נוספו לנו לקוחות חדשים, ונוספו פעילויות".

עולם הקלינטק הולך וזוכה ליותר מענקים, אמר חסון, והוסיף ש-"גם בהיקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים חל גידול ניכר". הוא ציין, כי חלה התקדמות ניכרת בהטמעת היי-טק בתעשייה המסורתית. "הקיבוצים היו הראשונים לעשות שימוש במו"פ", אמר. "זה שינוי תרבותי משמעותי. הציפייה שלנו היא שנראה עליה בנתוני הפריון תוך 3-4 שנים,  בשל ההשקעה במו"פ". המדען ציין, כי חל בשנה שעברה גידול גם היקף ההשקעה במו"פ בפריפריה.

חסון סיים בציינו פעילויות נוספות שהחלו ב-2010 ותימשכנה השנה: הקמת מרכז לאנרגיה מתחדשת בנגב; נשיאות יוריקה, שלדבריו "זה לא דבר של מה בכך. העובדה שזכינו בנשיאות של גוף אירופי נובעת מתוצאות העבודה של התעשייה הישראלית. אנחנו שיאנים בהגשת בקשות ובזכייה בהן"; הבאת חוקרים ומדענים מחוץ לארץ; חוק המו"פ, שחסון כינה אותו "חוט השדרה של לשכת המדען"; "מימד", שלדבריו היא "תוכנית מו"פ דואלי עם משרד הביטחון לקידום רעיונות חדשניים ברי יישום בשוק המסורתי"; תוכנית מסורטק, שעליה אמר חסון, כי היא "תוכנית חדשה לשיתוף פעולה של ההיי-טק עם התעשייה המסורתית"; "איגוד משתמשים", שהיא, הסביר המדען, "הקמת מעבדות בדיקות לתקשורת ניידת עבור חברות המתמחות בתחום"; והרחבת הממשק תעשייה-אקדמיה.

"ישראל מאבדת את היתרון שלה"

שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, אמר במסיבת העיתונאים, כי "אם לא נתמודד עם שלושת האתגרים הכי קשים שלנו, תוך חצי עשור מצבנו יהיה שונה. יש שיעור השתתפות נמוך של חרדים, ערבים ומוגבלים בשוק העבודה, ואם לא נאחז בקרני השור – נהיה בקטסטרופה. הממשלה החלה לדבר, וזה טוב. כעת צריך מעשים".

"אין לנו עורף אקדמי טכנולוגי", אמר קדמי. "4.5% השקעה במו"פ זה טוב, אבל צריך להוציא לפועל ולהגדיל את מספר המהנדסים וההנדסאים, שהולך ופוחת. אנחנו הולכים מאבדים את היתרון היחסי שלנו בתחום בשל מיעוט כוח אדם".

"נזכרנו מאוחר להתמודד מול הודו וסין", אמר. "עם זאת, זה לא מאוחר מדי. היעד הבא שאליו אנחנו שוקלים להיכנס הוא אפריקה. יש שם פוטנציאל גדול, זה אזור בתול ובתולי".

בהתייחסו למענק בסך 900 מיליון השקלים שיקבלו אינטל (Intel) וטאואר (Tower) אמר קדמי, כי "הכסף הזה לא בא בקלות, אבל הממשלה החליטה ללכת למקומות הללו, כי היא מבינה את החשיבות בהגדלת התעסוקה בשל מענקים אלה".

"נשכפל את פארק נועם בצפון", סיכם. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מגיבים, עלינו ליזום כדי להמשיך ולשמר את היתרון הטכנולוגי שלנו".

מנהל מרכז ההשקעות, רו"ח חזי צאיג, תיאר את פעילות המשרד. הוא אמר, כי במסלול המענקים, קיבלו 179 חברות סכום של 3.17 מיליארד שקלים – דבר שהביא לתוספת תעסוקה של 3,600 עובדים. הוא ציין, כי נתון זה לא כולל את המענק שאושר בסוף השנה לאינטל ולטאואר. לדבריו, במסלול התעסוקה, 181 חברות קיבלו 166 מיליון שקלים – דבר שהביא לתוספת העסקה של יותר מ-4,100 עובדים.

רו"ח צאיג העריך, כי "ההחלטה להוביל לאישור המענק לאינטל לטובת שדרוג ה-FAB בקריית גת תביא להקמת FAB נוסף בצפון הארץ, ב-2016".