פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל תל השומר: "תחום הרפואה כולו מופעל היום באמצעות כלי מיחשוב"

"מה שהיה פעם סיפור של ז'ול ורן, הפך למציאות של היום", אמר פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי תל השומר. רוטשטיין היה מרצה המפתח במושב "ציוד רפואי – כיוונים להתפתחות והמשך צמיחה", בהנחייתו של גוידו פרדו רוקוס, מנכ"ל פיליפס מערכות רפואיות, שהתקיים במסגרת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

את אותו סטטוסקופ עתיק, שכבר "יצא מהשירות", מחליפים היום כבר מכשירים חדשים, שבקרוב מאוד יהיו כאלה שנכנסים לכיס, אמר פרופ' רוטשטיין, "והוא ובוודאות יהפוך למכשיר בגודל של עט, שאפשר לשים אותו על החזה, והוא ייתן תמונה אקוקרדיוגרפית מקיפה של תנועת הלב ושל פתולוגיות נוספות. זהו בעצם האתגר הגדול שעומד בפני תעשיית המוצרים לעולם הרפואי, שתנסה לספק את הצרכים על פי היכולות הטכנולוגיות. התעשייה המצליחה ב-2020 תהיה התעשייה שתצליח לפתח את המוצרים שעולם הרפואה כל כך צריך אותם בעלות שניתנת לכיסוי. מי שיפתח דברים מחוץ למעטפת הזאת – סיכוייו לשרוד בעולם החדש כמעט ולא קיימים".

פרופ' רוטשטיין הציג את האילוצים הגדולים של מערכת הבריאות שמהם נובעים הצרכים העתידיים שלה, בהם הפער הולך וגדל בין ישראל לאירופה בהשקעות במערכת הבריאות כחלק מהתוצר הגולמי, "שיום אחד נצטרך לגשר עליו"; המגמה של העברת יותר ויותר מעמסות מהכיס הציבורי לכיס הפרטי, "וגם זו היא מגמה שנמשכת ולא נעצרת"; חוסר באנשי מקצוע – מערכת אנשי המקצוע יורדת ביחס לאוכלוסיה, "ולכן, אמר פרופ' רוטשטיין, "קרוב לוודאי שהטכנולוגיה תצטרך לתת פתרונות לחוסר הזה באנשי מקצוע"; ירידה במספר מיטות האשפוז ביחס לאוכלוסייה, ולכן נהיה זקוקים ל"משהו שיצטרך להחליף את מיטות האשפוז, נישה שקוראת לטכנולוגיות להחליף את האשפוז בבתי חולים"; פער גדול והולך, בעיקר טכנולוגי, בין אזורי הפריפריה לאזור המרכז; התלות הכמעט מוחלטת של המרכזים הרפואייים (לא רק) בטכנולוגיה ובמערכות IT – "הכל מופעל היום באמצעות עולם התוכנה והמיחשוב, החל בעולם הדיאגנוסטי, המעבדות, ההדמיה, הטיפול הרפואי, הנפקות התרופות וכו' – הכל מתחבר למערכת אחת הוליסטית, ששיבוש קטן בה יכול לשתק אותה כליל"; והתלות במידע רפואי שזמינותו היום גדולה ומתאפשרת בין מערכות.

המגמות בעולם הרפואה כיום, אמר פרופ' רוטשטיין, היא "של עולם גלובלי שבו מיישמים את הניסיון שנצבר בעולם בתחומים שונים ברפואה. מגמה נוספת היא הפניית יותר ויותר טכנולוגיות לעולם האבחון הרפואי. "היינו רוצים שתהיה מכונה אחת, שהחולה יוכל לעבור בה, והיא תיתן את התמונה הרפואית המלאה של החולה, באמצעות כלים ומכשירים שאינם מזיקים לחולה, ובעצם אנחנו לא כל כך רחוקים מזה".

במבט על מדינת ישראל, אמר פרופ' רוטשטיין, המשאב הכי נפוץ שלנו הוא המוחות היצרתיים שלנו, רמת ההשכלה הגבוהה בישראל, ולכן ישראל מדורגת במקום ראשון במספר הפטנטים בתחום המכשור הרפואי ביחס לאוכלוסייה, במקום שני בתחום הביו-פארם ובמקום חמישי במספר הפטנטים הכולל. העתיד צופן הצלחות גדולות, להערכתו של פרופ' רוטשטיין, אבל בתנאי "שנדע לנצל את המשאב האנושי".

האתגרים לשנים הקרובות, בהתחשב באילוצים ובצרכים שמוזכרים לעיל, אמר פרופ' רוטשטיין הם: פיתוח מוצרים שישפרו את הטיפול בבית ובקהילה, שיפור האבחון המהיר, בעיקר במחלות קשות כמו סרטן, אפשור זמינות מידע רפואי בכל נקודת קצה ועוד.

עולם השיקום יעבור מהפיכה גדולה מאוד בשנים הקרובות, אמר פרופ' רוטשטיין, וזאת בעזרת הטכנולוגיה שתאפשר למטפל אחד לטפל ברבה חולים בו בזמן. גם תחום הסימולטורים יתקדם מאוד בקרוב, כשחולים יוכלו להיות מנוטרים בבטחה גם בבית ולא רק בבית חולים. נושאים נוסף שמפותחים היום גם גילוי פתולוגיות במערכת העיכול מרחוק בעזרת מצלמה, מערכות מפעילות שרירים בעזרת מחשב, רובוטיקה בתחום הכירורגיה, הגעה לגידולים בלי סכין והעלמתם באמצעות קרן מבלי לפגוע באברים הסמוכים, טכנולוגיות מידע של טלה-רפואה באמצעות מכשירים ניידים, כמו טלפונים סלולריים. "מה שהיה פעם ז'ול ורן, הפך למציאות של היום".

עוד נשאו דברים במושב, אלקה ניר, מנכ"לית גיזה שוקי הון, ג'ק דיקן, שותף מנהל, קרן וטלייף, עדי גולדין, דירקטור פיתוח עסקי בקרן דוקור – שדיברו על מגמות עתידיות בשוק הציוד הרפואי מנקודת המבט של גורמי הון סיכון בישראל; רותי אלון, שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו, שדיברה על הדרכים עבור חברות סטארט אף לשרוד ולהצליח בסביבה המשתנה, ואבנר ספקטור, מנכ"ל מדיספק וד"ר נדב שפר, מנהל יחידת האמ"ר במשרד הבריאות, שהציגו את חוק ניסויים קליניים וחוק אמ"ר שנמצאים בתהליכי עבודה בכנסת ובמשרדי הממשלה.