חדש: כך מסייע פענוח הגנום האנושי לאיתור סרטים פיראטיים באינטרנט

מנוע חיפוש שפיתח ד"ר אלכס ברונשטיין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מאפשר לקחת קטע מסרט ולחפש עותקים ממנו בין עשרות מיליוני סרטים, בשיטה הדומה לחיפוש במאגר גנטי ● "פיתחנו מערכת הממצה כל סרט לסדרת תווים ייחודית המייצגת אותו בדומה לסדרה גנטית שהביטים בה מייצגים מקטעי DNA", אמר

תארו לעצמכם מנוע חיפוש שאליו אתם מזינים שם של סרט, ומקבלים כתוצאות חיפוש סרטים שבהם מופיעים קטעים ממנו. זה אחד היישומים שאפשריים בזכות אלגוריתם שפיתח ד"ר אלכס ברונשטיין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, ומאפשר לסייע ליצרני סרטים הנלחמים בהעתקות פיראטיות.

המערכת היא כה מדויקת עד שהיא מסוגלת להבחין בקטעים מהסרט גם אם הם עברו עריכה או עיבוד, לרבות שינוי רזולוציה. אין מדובר רק באיתור עותקים זהים של הסרט, אלא גם במתן מידע למחפש מאיזו שנייה עד איזו שנייה בקליפים שונים מופיעים קטעים ממנו.

לדברי ד"ר ברונשטיין, כיום, העתקת סרטונים והעברתם ב-ביטורנט (BitTorrent) או בתוכנות אחרות של שיתוף קבצים הם דבר שבשגרה. עם מנוע החיפוש החדש, ניתן יהיה לדעת מי השתמש בקטעים מהסרטים שבבעלותנו, ואפילו את מיקומם של הקטעים בתוך הסרטים. לאחר שהידע מגיע לבעלי הזכויות, הם יכולים להחליט האם, למשל, לתבוע את הפיראטים.

ד"ר ברונשטיין הוא מומחה לתחום הראייה והלמידה החישובית, וחוקר שיטות גיאומטריות שיש להן גם שימוש בענף המכונה ביו-אינפורמטיקה, המשמש לחקר הגנום האנושי באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים. "ניצלנו את האנלוגיות בין סדרות גנטיות לסדרות של סצנות וידיאו. פיתחנו מערכת הממצה כל סרט לסדרת תווים ייחודית המייצגת אותו בדומה לסדרה גנטית שהביטים בה מייצגים מקטעי DNA. השיטה בעצם מאפשרת חיפוש קטע וידיאו באותה יעילות שבה העוסקים בביו-אינפורמטיקה משתמשים לאתר רצף של בסיסים גנטיים".

החוקרים לא הסתפקו רק באפשרות המורכבת בפני עצמה לזהות קטע בתוך ים של סרטונים כפי שהוא, אלא גם הפעילו טכניקות של למידה ממוחשבת במטרה לזהות את הסרט גם אם ביצעו בו עריכה. זאת, כשם שמערכות ביו-אינפורמטיקה יודעות לזהות גנים שאירעה בהם מוטציה. "צילמנו קטע במצלמה סלולרית ממסך טלוויזיה, ואחר כך העלינו אותו לרשת ונתנו למערכת לחפש. היא זיהתה הן את העותקים המקוריים באיכות הטובה והן את העותק המאולתר, שלכל הדעות – אינם זהים במאת האחוזים, ואפילו לא קרוב לכך", אמר ד"ר ברונשטיין.

לדבריו, השוואה של מנוע החיפוש שפיתח עם המנועים הדומים הקיימים ביום מראה שהאלגוריתם החדש מאפשר לבצע חיפוש מהיר יותר, כאשר בבסיס הנתונים נשמרת כמות קטנה בהרבה של נתונים לעומת מערכות אחרות המבצעות את אותה פעילות.

אם להיות אופטימיים יותר, ניתן לחשוב על מצב שבו בעל הזכויות מאתר עותקים של סרטיו באתר החלפת קבצים, אך במקום לחסום אותם או למחוק אותם הוא פשוט שותל לתוך העותקים הפיראטיים פרסומות ונהנה מרווחיהם.

יישום אפשרי נוסף הוא מציאות מועשרת. כך, למשל, יוכל בעל טלפון חכם לצלם אתר בסביבתו ולשדר אותו למערכת החיפוש שמוצאת את כל המידע הרלוונטי על האתר.

בימים אלה עובדים ד"ר ברונשטיין ועמיתיו על חיבור בין שתי תמונות ביו-רפואיות, למשל – תמונת CT ותמונת MRI, לכדי תמונה אחת, על אף שהתמונות המקוריות נעשו ברזולוציות שונות ובאמצעים שונים לחלוטין. החוקרים הצליחו לנצח שיטות מתחרות, והם רואים פוטנציאל רב באלגוריתם המוצע ליישומים בהדמייה רפואית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים