שלמה וקס, איגוד תעשיות התוכנה: "אם מדינת ישראל חפצת חיים – היא חייבת לדאוג לתעשיית ההיי-טק"

"אם מדינת ישראל חפצת חיים, עליה להמשיך ולדאוג לכך שתעשיית ההיי-טק הישראלית תצמח ותגדל. זאת תעשייה חשובה לכלכלת המדינה, מניעה אותה. על המדינה וקברניטיה להשכיל ולהבין את מצוקת המימון שבה נמצאות קרנות ההון-סיכון התומכות בתעשייה", כך אמר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה. וקס דיבר בפאנל בכירים שהתקיים בשבוע שעבר, לקראת הכנס השנתי של האיגוד, שייערך ב-4 בינואר. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. מלבד וקס, השתתפו בו משה הילל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ישראל; דיוויד אסיא, מייסד מג'יק (Magic) ולשעבר מנכ"ל ויושב ראש החברה; דורון בירגר, לשעבר מנכ"ל אלרון וכיום מנהל הפעילות של בנק ההשקעות האמריקני לנדמארק ונצ'ורס (Landmark Ventures) ; ויובל אשל, מנכ"ל ג'יגה זמן אמת.

לדברי וקס, האיגוד מייצג תעשייה שמניעה את הכלכלה הישראלית, "ואם המדינה רוצה לצמוח – עליה לסייע למי שהביא אותה למצב זה. על תעשיית התוכנה והאלקטרוניקה להמשיך להוביל את כלכלת ישראל. מדובר בתרומה חשובה לחברה, לחוסנה הביטחוני ולביטחונה הלאומי של המדינה". בהתייחסו לאחד המושבים הנושאיים בכנס, שדן בנושא ציוד ומיכשור רפואי, אמר וקס, כי "אם נשכיל להוביל את התחום כמו שצריך, כפי שהדבר נעשה בשנות ה-90' לתעשיית ה-ICT – הוא יכול להיות ה-ICT החדש. יש פעילות לא מעטה בתחום ציוד הרפואי בארץ, לצד הישגים לא מבוטלים".

אחת הבעיות של תעשיית ההיי-טק הישראלית, אמר וקס, היא המימון, ולכן – יוקדש לו מושב בכנס. "המדינה, במסגרת חוק ההסדרים, מספקת פתרון לקרנות הון-סיכון במצוקה, אשר מתקשות לגייס בעולם", ציין. "אולי דרך סיוע שכזה ייפתחו מקורות תקציביים נוספים, כאשר גורמים בעולם יראו שהמדינה נותנת ערבויות". "יש בישראל בסיס ליצירת צ'ק פוינט (Checkpoint), קומברס (Comverse), נייס (Nice) ואמדוקס (Amdocs) הבאות", אמר וקס. הוא הביא כדוגמה את רכישת מלאנוקס (Mellanox) את וולטייר (Voltaire) לפני ימים אחדים. "אנחנו רוצים לראות כיצד מתעשיית הסטארט-אפים נוצרת תעשייה", הוסיף.

וקס סיכם באמרו, כי על מנת לתת לחברות קטנות שכבר אינן חברות סטארט-אפ את אורך הנשימה הדרוש להן, יש ליצור תשתית של קרנות הון-ביניים, שתשקענה באותן חברות. הוא אמר, כי המטרה היא לא להביא לכך שאותן חברות קטנות תעשינה אקזיט מוקדם ככל האפשר, "ואז לא נשאר בארץ דבר, או במקרה הטוב – נשאר מרכז מו"פ שנסגר אף הוא מאוחר יותר".