מבקר המדינה: "מערכות ה-ICT בשירותי הכבאות לא תקינות; אין קישור בין התחנות ואין שו"ב מרכזי"

מצבן של מערכות הקשר וה-IT בשירותי הכבאות וההצלה רחוק מלהיות תקין. נציבות שירותי כבאות והצלה סובלת ממצוקה והזנחה תקציבית רבת שנים, המשפיעה, גם, על מצב ה-ICT שלה. בנציבות אין מערכות IT המקשרות בין תחנות הכיבוי, ואין מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) מרכזית, שתספק תמונת מצב עדכנית בזמן אמת; כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח המיוחד "היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום", שהותר לפרסום היום (ד') בצהריים.

על פי המבקר, "הדו"ח חמור מאוד, ומעיד כמאה עדים על מינהל בלתי תקין לחלוטין אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי". בין הכשלים השונים בנציבות, התייחס המבקר כצפוי גם לאלה שב-ICT. כך, הביקורת עוקבת אחר ביקורת קודמת בנושא מ-2007, על מלחמת לבנון השנייה. "בביקורת הנוכחית עלה שלא זו בלבד שמרבית הליקויים מהביקורת הקודמת לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף. מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו, ותושבים רבים עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית".

בהתייחסו ל-ICT בנציבות, כותב המבקר, כי "כדי לשלוט ביעילות בכל מערך הכבאות במסגרת מגוון האירועים הצפויים בעת חירום, נדרשות בהכרח מערכות קשר ומיחשוב תקינות. תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לבין תחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים. הדבר גורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים".

עוד נקבע, כי "נציבות הכבאות לא קבעה דרישה מבצעית המפרטת מהו הציוד הדרוש לה בתחום הקשר והמיחשוב, כדי להציגה למקבלי ההחלטות שידונו ברפורמה המתוכננת במערך הכבאות. ב-2009, בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה', התריעה הנציבות לפני משרד הפנים וראש הממשלה על המצב השורר בתחום ה-ICT, אך ביוני 2010 עדיין לא נמצא פתרון לבעיה".

רב-טפסר שמעון רומח, נציב הכבאות, מסר בתגובה למשרד המבקר, כי "מזה כשנתיים עוסקת הנציבות בפרויקט מיחשוב כולל. היישום והטמעה יסתיימו בנובמבר 2010. בימים אלו מובילה משטרת ישראל פרויקט קשר לאומי לכלל ארגוני החירום. כדי להשתלב בפרויקט התחלנו באפיון המערכת הנדרשת, ובסיומו נבקש לתקצב את הפרויקט".

אין מרכז ניהול ושליטה

דו"ח המבקר דן גם בצורך במרכז ניהול ושליטה. "בשל האירועים הרבים המחייבים התערבות של שירותי הכבאות בעת חירום", נכתב, "חיוני ביותר שהם יפעילו מרכז ניהול ושליטה כדי לרכז יכולות ומאמצים ולמצות באופן המיטבי את כל משאביהם במסגרת תהליך סדור לקבלת החלטות למפקדים בדרגים השונים".

"בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצא שלמערך הכבאות אין מערכת פיקוד ושליטה ארצית", נכתב, "לכן הנציבות לא יכלה להיות מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות, בתגבור כבאים ובניודם לפי הצורך ולטיפול בתחומי לוגיסטיקה. נקבע שיש לפעול במהירות להשגת פתרון כולל שיבטיח את יעילות מערך הכבאות".

בביקורת הנוכחית עלה, כי "משרד הפנים לא הקים מנגנון שמאפשר הפעלה יעילה של מערך הכבאות בעת חירום כפי שהמליץ המבקר. עדיין לא חל שינוי באותו עניין ולא הוקם מרכז ניהול ושליטה שמאפשר הפעלה מרכזית, מאוחדת ומתואמת של כל איגודי הכבאות".

רב-טפסר רומח, מסר למבקר בתגובה, כי "כמיליון שקלים מתוספת התקציב שאושרה לנציבות בעקבות החלטת הממשלה ביולי 2010, מיועדים לבניית מוקד מבצעים ארצי, שהקמתו תסתיים לפי ההערכה באפריל 2011".

"שירותי הכבאות הם מארגוני החירום בישראל המופקדים על שירותי ההצלה בעת חירום בפריסה ארצית", קובע המבקר, "לכן חיוני שהנציבות תוכל לקבל בעת חירום עבורה ועבור כל תחנות הכיבוי תמונת מצב עדכנית בזמן אמת על המתרחש בכל הזירות. בהיעדר יכולת זו, אין לנציבות הכבאות שליטה מיטבית על ניהול האירועים ונפגעת יכולתה לנצל כיאות את כל המשאבים העומדים לרשותה, בכוח אדם ובציוד, לטפל באופן המיטבי באירועים המחייבים חילוץ והצלה".

לפיכך, קובע המבקר, "על הנציבות ומשרד הפנים לדאוג לבנייתו של מרכז ניהול ושליטה לשירותי הכבאות. לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, או על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום".

"יש לייחס חשיבות יתירה להיערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום", נכתב בדו"ח, "שירותי הכבאות וההצלה הם החוליה החלשה במערך זה. לצערנו, התברר לא זו בלבד שמערך הכבאות, שמצבו היה חמור בעבר, לא שופר מאז מלחמת לבנון השנייה, אלא שמצבו אף החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, עניין שעלול לפגוע מהותית בכל מערך החילוץ וההצלה, לגרום לאובדן חיי אדם ורכוש ולפגוע בחוסנו של העורף".

"לדאבוננו", נכתב, "בימים אלה ממש הצטיירה לעינינו תמונה עגומה ומייסרת של שריפת הענק שהשתוללה בכרמל, שהיא אסון לאומי. השריפה קיפחה את חיי עשרות והשמידה רכוש רב. שוב נגלו מחדלי העבר בכל עוצמתם. רוב לקחי לבנון לא נלמדו, הליקויים לא תוקנו, יש אי תיאום בין הגופים השלטוניים, 'גרירת רגליים' של המופקדים על הטיפול בנושא – כל אלה, לצד הוויכוח הנמשך על מחדלים, העצימו את האסון".

"דו"ח זה, לצערנו, לא יהיה האחרון בשורת הדו"חות בנושאים הכאובים, אם הגורמים הנוגעים בדבר לא יסיקו ממנו מיד את המסקנות ולא ילמדו את לקחיו", חתם המבקר, "ביני לביני, אני יותר ויותר משתכנע שרק בצעדים חריגים ומשמעותיים שלא אמנה כאן, ניתן יהיה לשבור את המוסכמה הוותיקה: 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'".