יוזמה של יהודה זיסאפל: הכפלת הייצוא של ההיי-טק הישראלי בתוך חמש שנים
זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת ויו"ר התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מציע להכין תוכנית חירום לאומית שתכפיל את מכירות ענף ההיי-טק הישראלי בתוך חמש שנים - מ-23 מיליארד דולרים בשנה ל-46 מיליארד דולרים ● בתוכנית: השקעה של 45 מיליון שקלים נוספים בשנה בחינוך והגדלת תקציב המדען הראשי במיליארד שקלים בשנה ● כמו כן קורא זיסאפל למדינה להגדיל את מספר המהנדסים ● "אם היום תלמידי המקצועות ההנדסיים מהווים כ-3% מבוגרי האוניברסיטאות וכ-5% מבוגרי המכללות, כדאי להעלות את השיעור ל-10% מבוגרי האוניברסיטאות ו-50% מבוגרי המכללות", אומר זיסאפל
"אסור לתעשיית ההיי-טק לדרוך במקום, והחשש הוא שאם לא נעשה משהו, היא תיבלם ואפילו תחל להתדרדר", כך אמר לפני ימים אחדים יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת ויו"ר התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, המציע להכין תוכנית חירום לאומית שתכפיל את מכירות ענף ההיי-טק הישראלי בתוך חמש שנים – מ-23 מיליארד דולרים בשנה ל-46 מיליארד דולרים.
לדבריו, "בהעדר מהנדסים נאלצות חברות ישראליות לפתוח מרכזי מו"פ בחו"ל, דבר שמקשה על החברה, שתמיד תעדיף שכוח האדם יימצא בקרבת המטה. זה גם לא טוב למדינה כי זה מעביר משרות שהיו יכולות להיות בישראל למדינות אחרות". זיסאפל מעריך שבין 15 אלף ל-20 אלף משרות של מהנדסים ישראלים הועברו לחו"ל בשל המשבר בכוח האדם.
לדברי זיסאפל, אם לא יינקטו צעדים, יוכל אומנם ייצוא ההיי-טק הישראלי להמשיך לגדול בעוד מיליארדים ספורים, ולהגיע ל-"תקרת זכוכית" של 30 מיליארד דולרים לכל היותר. ואולם, כדי לשרוד התעשייה חייבת לגדול כל הזמן. על מנת להכפיל את הייצוא בתוך חמש שנים, יש צורך בגידול שנתי של 15% בהכנסות.
לדבריו, אין להיי-טק הישראלי מגבלה חיצונית באשר לצמיחה, משום שגם בתחומים בהם חברות ישראליות מצליחות הן מהוות שיעור זעום מהשוק, ולכן יש לאן לצמוח. ואולם, הוא טוען, כי החסם העיקרי הוא כוח האדם ההנדסי. "אנחנו יודעים שכל מהנדס מפיק בממוצע מיליון דולרים מכירות לשנה. לצערנו מספר המהנדסים יציב ואף מתחיל להראות סימני ירידה. אמנם 8,000 מהנדסים מסיימים כל שנה את המוסדות להשכלה גבוהה – כ-3,000 מהם את האוניברסיטאות וכ-5,000 את המכללות, אבל המספר הזה מתקזז עם הפרישה הטבעית, הכוללת גם את המהנדסים שהגיעו מברית המועצות", אומר זיסאפל.
התרומה של התוכנית למשק תתבטא בתוספת יצוא של 44 מיליארד דולרים וב-100 אלף מקומות עבודה. לשם כך צריך להשקיע 45 מיליון שקלים נוספים בשנה בחינוך ולהגדיל את תקציב המדען הראשי בעוד מיליארד שקלים בשנה.
"תמיד אומרים שאין כסף בתקציב. מספיק שרק מהתוספת של הייצוא ניקח 4% למו"פ ו-1% לחינוך – ונהיה מסודרים. זה יהיה מנוע שיניע את עצמו. 95% שיוותרו עדיין יגדילו את הייצוא והמשכורות וכמובן את הכנסות הממשלה ממסים. כלומר, לא רק שזה לא יעלה למדינה כסף, זה יגדיל את הכנסות הממשלה ממסים, שלא לדבר על אקזיטים והנפקות".
עוד אומר זיסאפל, כי המדינה צריכה להגדיל את מספר המהנדסים גם על ידי שינוי התמהיל של מערכת החינוך, כך שיותר סטודנטים ילמדו מקצועות הנדסיים. אם היום תלמידי המקצועות ההנדסיים מהווים כ-3% מבוגרי האוניברסיטאות וכ-5% מבוגרי המכללות, כדאי להעלות את השיעור ל-10% מבוגרי האוניברסיטאות ו-50% מבוגרי המכללות. כמו כן כדאי לעודד עליה של מהנדסים ממדינות כגון צרפת.
במכללת ספיר דעותיו של זיסאפל לא בדיוק מקובלות. המכללה בטלה השנה בבית ספר להנדסאים את המגמה לעיצוב תעשייתי יום אחד בלבד לאחר תחילת הלימודים ושלחה את התלמידים לנסות מזלם בבתי ספר ברמה נמוכה יותר או להמתין "עד אשר יהיו עוד נרשמים" - הסחה גסה. מי שקורא תגובה זו מתבקש בכל לשון של בקשה לנסות ולהשפיע על הנהלת בית הספר ולכתוב את תמיכתו לכתובת אי מייל : [email protected]
בשלב ראשון שהמדינה תוריד את המס על רכבי הליסינג. כשבחור צעיר מסיים את הצבא ורוצה להרגיש "מסודר" הוא רוצה לקבל רכב מהעבודה, ואח"כ בוחר תחום לימודים.
מה לגבי הסבות מקצועיות? מה עם בחינה של תקציב המדען שרובות הולך לחברות כמו אינטל?