ענן פרטי כן, ענן ציבורי – עדיין לא על סדר היום של המנמ"רים
הפאנל המרכזי בכנס המנמ"רים והספקים ברודוס הוכיח שוב, כי מיחשוב הענן נמצא על סדר היום של המנמ"רים והספקים, אולם לא ברור כיצד הוא ייושם ● מוריס קסנר, לאומית שירותי בריאות: "שספקיות ה-IT לא ידברו על טכנולוגיות, אלא יסייעו לנו במתן שירותים"
ארגונים בוחנים בימים אלה את הכניסה למודל מיחשוב ענן, אולם הדבר נעשה רק לגבי ענן פרטי. מפאנל מנמ"רים וספקים שנערך במסגרת מפגש המנמ"רים הבכירים שהתקיים ברודוס שביוון בסוף השבוע עלה, כי אין הגדרה חד משמעית לתחום, וכי ישנן מחלוקות בין הספקים ללקוחות לגבי תחומי האחריות של הספקים בעת מימוש הפתרון.
מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא התקיים במסגרת כנס הסתיו של מועדון C3 של אנשים ומחשבים. במהלך הדיונים וההרצאות המקצועיים עמדו על הפרק שני נושאים עיקריים: היציאה מהמיתון וההיערכות לקראת שנת העבודה 2011, וכן מיחשוב הענן, מידת הבשלות שלו בהיבט הפתרונות של ספקיות ה-IT ומידת ההטמעה שלו בקרב ארגוני ה-IT. הנושא היווה מחלוקת בין חלק ניכר מהדוברים בדיונים השונים.
"אני לא רוצה שספקיות ה-IT ידברו איתנו על טכנולוגיות אירוח ומיחשוב ענן. מה שכן הייתי רוצה הוא שהן תסייענה לנו במימוש היכולת לספק שירותים בצורות אלה", אמר מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות.
לדברי קסנר, "אני עושה זאת כבר בפועל, כאשר מערך המיחשוב שבראשותי מנהל במקום מרכזי אחד את השירותים. כך, הלכה למעשה, יש לי מעין ענן פרטי, כיוון שלפני שנים הוצאתי דברים רבים החוצה והם פועלים במתכונת אירוח". אמנם, אמר קסנר, "אין ספק שאת הליבה העסקית של לאומית שירותי בריאות לא אוציא החוצה, אבל מנגד, ישנם יישומים ארגוניים רבים שהייתי שמח לא לעסוק בהם – למשל הדואר הארגוני וכל הכרוך בתחזוקה, בשדרוג וברישוי שלו".
יורם כהן, מנהל תפעול ה-IT של אל על, אמר, כי החברה עברה בשלוש השנים האחרונות לעבודה חלקית במתכונת אירוח, בשל חוסר ברירה. הוא ציין, כי אל על עבדה עם מערכת הזמנות בשם כרמל, אלא שהיא הייתה ישנה "ומפתחיה הלכו ונעלמו. המערכת לא ענתה לדרישות השוק". הדילמה נפתרה, אמר כהן, בעזרת שימוש במערכת אמדיאוס, במתכונת אירוח. "המערכת יושבת בגרמניה", ציין. "אין לי, כגורם תפעולי, שום בקרה ונגיעה במערכת. זו מהפכה שביצענו, כי לא הייתה לנו ברירה". כהן סיים באמרו, כי אל על עברה לשירות נוסף שאותו היא מספקת בתצורת סוג של אירוח, בשם "לידו", שיושבת גם היא בגרמניה.
ישראל קציר, מנהל תחום השרתים ב-HP ישראל, השיב לשאלה מהקהל שלפיה הענן עדיין לא ישים והביא שתי דוגמאות העובדות בשטח, על בסיס פתרונות HP. האחת, אמר, היא הטמעה שיושמה ב-ECI, שבה שרתי ומוצרי HP יריצו את יישומי ECI במודל שירותים משותפים. הוא הסביר, כי הדבר נעשה באמצעות יצירת מאגר (פול) של משאבים, המקצה אותם ללקוחות לפי דרישה ומהווה מודל של ענן פרטי בארגון אנטרפרייז.
דוגמה נוספת, אמר קציר, היא של החברה השווייצרית סוויסקום (Swisscom), שאף היא מקבלת תוכנה כשירות (SaaS) על גבי היישומים שלה. הוא ציין, כי שתי הדוגמאות הללו "מייצגות את מימושי הענן בגבולות גזרה מסוימים, וזהו הכיוון שאליו הולכים רוב הארגונים. מי שכבר מימש וירטואליזציה בצורה זו או אחרת מצוי צעד קטן לפני הענן. הקצאה של משאבים – זה מה שחסר לארגונים".
יוני בן דוד, נס-פרו: ההתייחסות בארגונים לענן – חצויה
יוני בן דוד, מנהל תחום הביטחון והבריאות בנס-פרו (NessPRO), נס טכנולוגיות, אמר, כי בחברה מבחינים בהתייחסות חצויה בארגונים לנושא מיחשוב ענן. "ארגונים מוכנים לעשות תהליכים שאינם בליבה העסקית – לא הייצור ולא המכירות – במודל תוכנה כשירות", ציין. "ככל שיהיו יישומי SaaS שארגונים יקבלו מהם תוצרים טובים, כך התופעה תצמח. ב-2011 נראה יותר תהליכים שכאלה קורים, אולם לא בליבה הקריטית".
לדברי בן דוד, "יש תהליכים עסקיים שאנחנו יכולים לתת להם פתרון טוב מהיום הראשון. דברים יותר עמוקים, כגון ענן, דורשים יותר השקעה". הוא סיים באמרו, כי "לקוחות מוכנים להוציא כיום החוצה תחומים, כגון: בדיקות תוכנה ותהליכי גיוס, וכן שירותים נוספים שאינם קשורים לרצפת הייצור של הארגון".
עמי ריאז, נטוויז: ארגוני האנטרפרייז ילכו לענן הפרטי, וארגוני SMB – לציבורי
עמי ריאז, סמנכ"ל הפיתוח בנטוויז, אמר, כי מודל המיחשוב של הענן הפרטי יתפוס באותם המקומות שבהם הרגולציה תתיר זאת. "בענן הפרטי, ארגון יכול לענות על כל היבטי אבטחת המידע הנדרשים לכך". לדבריו, "הניהול נעשה בענן הפרטי בתוך הארגון, והוא עונה על כמה מהגדרות הענן: יש לו יכולות ניהול בענן וכן יכולות לחייב את המשתמשים על פי שימוש ולהקצות צריכה על פי דרישה". ריאז סיכם, כי להערכתו, ארגוני האנטרפרייז ילכו לכיוון הענן הפרטי, ואילו ארגוני SMB ילכו אל העננים הציבוריים, דוגמת Salesforce.com, הענן של מיקרוסופט (Microsoft) ודומיהם.
נחום רוזנבאום, סמנכ"ל פתרונות טכנולוגיה ביעל תוכנה, אמר, כי האתגר הניצב בפני ספקיות ה-IT בקשר למיחשוב ענן הוא לבצע אינטגרציה טובה בין היישומים שהיו בארגון ועברו החוצה לבין אלה שנותרו בפנים. "מדובר באתגר חשוב, כיוון שבסופו של דבר, הם יצטרכו להיות מחוברים יחדיו", אמר. הוא ציין, כי יעל עשתה זאת כבר, במקרה של אל על, בעזרת מוצרי טיבקו (Tibco).
רוזנבאום הוסיף ואמר, כי אין להתעלם מהעובדה שהעולם כולו הולך לכיוון של מיחשוב ענן. הוא הביא כדוגמה את החוזה שנחתם בין משרד הביטחון ללוקהיד-מרטין (Lockheed Martin) לאספקת מטוסי F-35. "אחזקת המטוסים הללו נעשית בתצורת ענן, וחיל האוויר יצטרך לעכל זאת", אמר.
רונן רגב, מנכ"ל טלדור תקשורת, אמר, כי "אני רואה בבירור שארגוני אנטרפרייז לא נכנסים לענן הציבורי. יש חסם עלות-תועלת: הקמת מערכים תומכים בענן הפרטי פשוטה יותר מאשר עבור זה הציבורי. גם היבטי אבטחת המידע מהווים חסם בהליכה לענן הציבורי". הוא העריך, כי ארגונים קטנים יותר כן ילכו לענן הציבורי.
"המניע המרכזי להליכה לכיוון הענן הפרטי יהיה היישומים שיפותחו על ידי ספקיות ה-IT", אמר רגב. "הארגונים הגדולים ייכנסו לענן הציבורי רק בשל אותם יישומים והתועלות הנובעות מהם".
חסמים נוספים שאותם ציין רגב הם החשש מזליגה בין ישויות בתוך הענן והצורך של המנמ"ר לשלוט ולדעת מה קורה במערך המיחשוב שבאחריותו – דבר שנמנע ממנו באופן חלקי במודל הענן.
איתמר כהן, מנמ"ר דן, ציין שהחברה זכתה באחרונה במכרז ענק להקמת המטרונית בחיפה ובצפון, באמצעות חברה בת שלה. "אנחנו אחראיים על מתן כל הפתרונות והטכנולוגיות לפרויקט", אמר כהן. "אני רוצה לספק חלק מהם במתכונות של תוכנה כשירות ופלטפורמה כשירות".
הוא אמר, כי המודל יתבסס על מערכות שפותחו בדן ויסופקו לפרויקט כשירות. הדבר, הסביר כהן, יביא לקיצוץ עלויות בפרויקט המטרונית. הוא סיים בציינו, כי "הייתי רוצה שספקיות ה-IT יתמקדו במתן פתרונות אפליקטיביים, המניבים יעילות ועלות נמוכה יותר".
מוזר, בעולם הרחב יש כבר שימוש נרחב במחשוב ענן , גם אצל חברות גדולות. כרגיל, בישראל מפגרים אחרי העולם.