הודו: הממשלה מפתחת מערכת הפעלה משלה

השלטונות במדינה אינם רוצים להסתמך על טכנולוגיות מערביות וחוששים מרמת אבטחת המידע שלהן ● המהלך הוא חלק מהידוק הפיקוח של המדינה על תעבורת התקשורת באינטרנט ובסלולר, כצעד מנע נגד מתנגדי משטר וארגוני טרור

הממשל ההודי החל בפיתוח מערכת הפעלה משלו, כדי שלא להסתמך על טכנולוגיות מערביות ולהיות הבעלים של קוד המקור במערכת ההפעלה – כך נמסר אתמול (ב'). פיתוח מערכת ההפעלה העצמאית הוא חלק מהידוק הפיקוח של המדינה על תעבורת התקשורת באינטרנט ובסלולר, ונובע מהחשש מפני מתנגדי משטר וארגוני טרור.

גוף המו"פ הביטחוני בתת-היבשת, DRDO, החל בהכנת תשתיות הפיתוח, ונבנה צוות של 50 מדענים ואנשי IT, היושבים בשני מרכזי מו"פ שהוקמו בבירה ניו-דלהי ובעיר ההיי-טק בנגלור. על פי Economic Times in India, הממשל ההודי חושש, כי מערכות ההפעלה המערביות, וחלונות (Windows) בראשן, אינן בטוחות מספיק להגנה מפני מתקפות טרור קיברנטיות. היעד המרכזי בפיתוח הוא לבנות מערכת הפעלה שרמת ההגנה שלה גבוהה יותר משאר של אלה המצויות בשוק, ושהשימוש בה ימנע דליפה של מידע ביטחוני רגיש.

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול בבנגלור אמר ד"ר וי.קיי סראסווט, יועץ מדעי לשר ההגנה ההודי, המשמש גם כמנכ"ל DRDO, כי "בעולם כיום נדרש לקיים הגנה מפני שלל איומים. חיוני להודו שתהיה לה מערכת הפעלה משלה, שאף אחד מלבדה לא יידע כיצד בנויה ארכיטקטורת המערכת ומהו קוד המקור שלה". הוא הוסיף, כי "יש לנו הרבה פערים שיש להשלים בתחום מערכות ההפעלה, בעיקר העובדה שאין לנו מערכת משלנו".

מערכת ההפעלה החדשה, אמר, תפותח לטובת המגזר הביטחוני, אולם היא עשויה להיות מיושמת גם בתשתיות לאומיות קריטיות אחרות, דוגמת המגזר הבנקאי. הוא סירב למסור פרטים על עלות הפיתוח של המערכת ומתי היא תושק.

הפיתוח הצפוי של המערכת ההודית הוא חלק ממהלך רחב היקף של הממשל בתת-היבשת לשלוט באבטחת סביבת ה-IT במדינה, לרבות זו הניידת. לפני יותר מחודש דרש הממשל בניו-דלהי מגוגל (Google) ומסקייפ (Skype) להקים שרתים בהודו ולהעניק לרשויות האכיפה גישה לתעבורת אינטרנט. קודם לכן, הוא דרש זאת גם מ-RIM, יצרנית מכשירי הבלקברי (BlackBerry).  באחרונה אף אישר הפרלמנט ההודי מספר רגולציות שמחייבות ספקיות של שירותי טלקום לרכוש מכשירים ממוכרים המאפשרים לממשל גישה לקוד התוכנה של המוצרים, כמו גם למפרט הטכנולוגי שלהם.

במכשירי טלפון אחרים, דוגמת iPhone של אפל (Apple) או מכשירי טלפון חכמים של נוקיה (Nokia), קל לרשויות בהודו הרבה יותר לגשת להודעות דואר, משום שדי להן במסירת צו לחברת הסלולר שברשת שלה הם פועלים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים