פתיחת שנת הלימודים האקדמית: נמשכת הירידה במספר הפונים ללימודי מקצועות המיחשוב
מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה, כי מתוך כ-228 אלף סטודנטים לתואר ראשון, רק 5.1% פונים ללימודי מדעי המחשב והטכנולוגיה, לעומת 7.5% ב-1996 ● הסיבות לכך הן השינויים והתנודות שחלו בענפים אלה בעשור האחרון והחשש של סטודנטים שלא ימצאו מקורות תעסוקה בתום הלימודים ● שר החינוך, גדעון סער: 80 חוקרים ישראלים ממוסדות אקדמיים מובילים הודיעו על כוונתם לחזור לישראל
מגמת הירידה במספר הפונים ללימודי מדעי המחשב והטכנולוגיה במוסדות האקדמיים נמשכת – כך עולה מנתונים של המועצה להשכלה גבוהה, שפורסמו לקראת פתיחתה הבוקר (א') של שנת הלימודים האקדמית. על פי המועצה, רק 5.1% מ-228,170 הסטודנטים לתואר ראשון, שלומדים ב-66 מוסדות, פונים ללימודים אלה, לעומת 7.5% ב-1996.
במועצה להשכלה גבוהה מסבירים, כי מדובר בירידה מתמשכת מאז תחילת שנות ה-2000, שנובעת מהשינויים והתנודות שחלו בענפים אלה בעשור האחרון ומהחשש של סטודנטים שלא ימצאו מקורות תעסוקה בתום הלימודים.
לצד מקצועות ה-IT, נמשכת הירידה בפונים ללימודי ביולוגיה. לעומת זאת, נרשם גידול במספר הסטודנטים החדשים למדעי הרוח, הנדסה ואדריכלות.
עוד עולה מנתוני המועצה, כי חל גידול ניכר במספר הסטודנטים הפונים ללימודי תואר ראשון במכללות – הציבוריות והפרטיות כאחד – על חשבון האוניברסיטאות.
שר החינוך: "השבת חוקרים לארץ – יעד לאומי"
שר החינוך, גדעון סער, הציג היום בישיבת הממשלה תוכנית רב שנתית לעידוד המצוינות במחקר ובהוראה ולחיזוק ההשכלה הגבוהה בפריפריה. יישומה של התוכנית יחל כבר בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית.
בסקירה, שהוכנה בעזרתו של פרופסור מנואל טרכטנברג, יושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), מסר השר, כי לפחות 80 חוקרים מצטיינים, הפועלים כעת במוסדות מחקר מובילים בעולם, בהם הרווארד, MIT, פרינסטון, NYU, ברקלי ו-UCLA, הודיעו על כוונתם לשוב לישראל ולהשתלב במרכזי המצוינות. השר ציין, כי התקבלו תגובות חיוביות לקריאת המשרד להקמת ארבעה מרכזי מצוינות מחקרית בתחומי מדעי המחשב, מקורות אנרגיה מתחדשים, חקר תהליכים קוגניטיביים ומחקרים מתקדמים ברפואה מולקולארית. חלק מהחוקרים שאמרו, כי הם מתכוונים לשוב לישראל עתידים להשתלב במרכז אלה, שיופעלו על ידי המוסדות האקדמיים בישראל.
"השבת חוקרים ישראליים מהאוניברסיטאות ומכוני המחקר המובילים בחוץ לארץ לישראל היא יעד לאומי שיתרום לחיזוק המצוינות של האקדמיה הישראלית", אמר סער.
כמו כן, שר החינוך הודיע, כי במהלך החודשים הקרובים יפורסמו קולות קוראים להקמתם של מרכזי מצוינות נוספים. על פי התכנון, יוקמו עד 30 מרכזים שכאלה במהלך חמש השנים הקרובות, בעלות של כ-1.5 מיליארד שקלים. המימון להקמתם יתחלק בין המדינה, שותפים אסטרטגיים והמוסדות שיזכו במכרזים.
במסגרת מודל התקצוב החדש למוסדות אקדמיים, המתגבש בימים אלה, זה יוענק על בסיס תפוקות באופן תחרותי, תוך שימת דגש על פרסומים מדעיים איכותיים וזכייה במענקים מקרנות תחרותיות. המודל החדש יהיה שקוף למוסדות ולציבור הרחב.
מתחבר מצוין למאמר "מניפסט החומוס" שפורסם לאחרונה. אחד הכיוונים החדשים והמבטיחים הוא קוד פתוח. אמיר סימן טוב פרקטיקול - לומדים קוד פתוח