אלישע ינאי, סגן נשיא במוטורולה העולמית: "ענף ההיי-טק בישראל יכפיל עצמו תוך חמש שנים"
"ייצוא הסחורות והשירותים של ענפי ההיי-טק בישראל הגיע ב-2009 ליותר מ-20 מיליארד דולרים, ובתוך חמש שנים הוא יעבור את ה-40 מיליארד", אמר ינאי בכנס השנתי ה-14 של העמותה לניהול פרויקטים ● לדבריו, "ישראל היא מהמדינות החזקות בעולם, וזאת הודות להיי-טק המקומי"
"ייצוא הסחורות והשירותים של ענפי ההיי-טק בישראל הגיע ב-2009 ליותר מ-20 מיליארד דולרים, ובתוך חמש שנים הוא יכפיל את עצמו ויעבור את ה-40 מיליארד", כך אמר אלישע ינאי, סגן נשיא בכיר במוטורולה (Motorola) העולמית. לדבריו, "ישראל היא מהמדינות החזקות בעולם, וזאת הודות להיי-טק המקומי".
ינאי היה דובר המפתח בכנס השנתי ה-14 של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס נערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות כאלף מנהלי פרויקטים ומקצוענים בתחום.
לדברי ינאי, שנאומו שפע אופטימיות, "ישראל מצויה באופן יחסי במצב מצוין בהשוואה למדינות אחרות, והסיבה לכך היא המשקל הסגולי הרב שיש להיי-טק בכלל התעשייה בארץ".
צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר
ינאי הוסיף, כי "היקף התוצרת והייצוא של ההיי-טק הישראלי עמד ב-2009 על סכום הנע בין 20 ל-27 מיליארד דולרים, תלוי איך מחשבים ומה כוללים בחישוב. בכל צורת חישוב שהיא, מדובר בנתון מופלא שאין לו אח ורע בעולם, כיוון שהוא מהווה כ-40% או יותר מסך כל הייצוא של המדינה, וכ-10% או יותר מהתוצר הלאומי הגולמי שלה. זאת, לצד העובדה, כי היקף תוצר ההיי-טק המקומי גדל בממוצע שנתי של 15%". הוא אמר, כי "נכון שהמשברים הכלכליים העולמיים משפיעים עלינו, ואף על פי כן – ההיי-טק הוא הדבר הכי גדול בעולם ובישראל".
מנתונים שהציג ינאי במהלך דבריו עולה, כי התל"ג העולמי השנתי עומד על 70 טריליון דולרים, כאשר המובילה אותו היא ארצות הברית, עם תל"ג של 16 טריליון דולרים. האיחוד האירופי כולו עם סכום זהה, ולאחריהם נמצאות סין עם תל"ג של שישה טריליון דולרים ויפן עם חמישה טריליון. בקצה השני של הרשימה נמצאת ישראל עם 0.2 טריליון דולרים (210 מיליארד). אלא שבהיבט היחסי בין התעשיות, עומד ההיי-טק במקום הראשון, והתל"ג העולמי שלו עומד על חמישה טריליון דולרים – לפני תעשיית הנפט, המגלגלת שלושה טריליון דולרים בשנה, תעשיית הרכב – 1.5 טריליון דולרים, הרפואה – 1.2 טריליון, והתעשיות הצבאיות, המניבות הכנסות שנתיות של 1.1 טריליון בשנה. לדברי ינאי, בשנת 1996 עמד ההיי-טק העולמי על 1.7 טריליון דולרים, ועד 2000 הוא הכפיל את עצמו. מאז ועד היום, אמר, הוא ממשיך לצמוח בקצבי גידול נאים. ינאי הוסביר, כי נתונים אלה מספקים לו את הבסיס לאופטימיות העתידית, שלפיה ההיי-טק ימשיך להיות בעל המשקל הסגולי הרב ביותר בתעשיות העולמית והמקומית, והוא שיחלץ את העולם מהמשבר שבו הוא שרוי.
"מי שניהלו את המשבר העולמי לא היו מתקבלים ללימודים בטכניון"
בהתייחסו למשבר הכלכלי העולמי, אמר ינאי, כי "מדובר בכשל ניהולי", וכי הבעיה היא שאנשי הפיננסים שניהלו אותו בוול-סטריט "לא היו מתקבלים ללימודים בטכניון". לדבריו, "הם רצו להיות מהנדסים ונהיו מהנדסים פיננסיים, המציאו מוצרים פיננסיים – שלא כמו שאר המהנדסים, המפתחים מוצרים אמיתיים. או אז באה המציאות וטפחה על פניהם. הם בעצם פעלו באווירה של קזינו ויצרו מוצרים לא אמיתיים, שבעיקר לא הצליחו". למרות זאת, אמר ינאי, כי מדובר בטעות שניתן לכפר עליה, כיוון שהעשורים האחרונים מתאפיינים בגלים בצורת סינוס של צמיחה ושפל, ולכן – סופו של המשבר לחלוף.
ינאי תיאר כיצד הוא ורבים אחרים פעלו בשנות הכהונה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, במחצית שנות ה-90, להגדלת כמות עובדי ההיי-טק המקומיים. כך, הסביר, נוצר מעגל קסמים חיובי, של הגדלת כמות העובדים מחד והגדלת נפח התעשייה הכולל, והגדלת נתח ההיי-טק מסך התעשייה ומסך הייצוא של ישראל. הוא ציין שלוש סיבות עיקריות לשיפור במצב ולהגדלת כמות מהנדסי התוכנה מ-4,000 ל-8,000 המסיימים את לימודיהם ומגיעים לשוק העבודה – תוך שנים ספורות: הסיבה הראשונה, הסביר, הייתה הגידול התקציבי בתקציבי המוסדות להשכלה הגבוהה. השנייה הייתה הקמת המכללות, שהיוו חלופה לאוניברסיטאות. הסיבה השלישית היא הסבה מקצועית רחבת היקף, שנעשתה בקרב 22 אלף מהעולים החדשים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר.
בסיום נאומו, אמר ינאי, כי יש לעשות בשנים הקרובות שלוש פעולות: האחת, להגדיל את התמיכה בקרנות ההון-סיכון, על מנת שהן תוכלנה לסייע לתעשייה המקומית. השנייה, אמר, היא "הקמת מפעלים גדולים. במשך יותר מעשור לא קמו מפעלים גדולים, רק נעלמו רבים, דוגמת תדיראן וסייאטקס. במפעלים אלה יש לדאוג לתעסוקה לשכבות שונות ולמגזרי אוכלוסיה דוגמת החרדים והערבים". פעולה שלישית היא לגייס 2-3 מיליארד דולרים מכלל הכנסות ההיי-טק לטובת פעילות שיווקית והגדלת הייצוא של התעשייה הקיימת. "כך", סיכם ינאי, "נוכל להגדיל את היקף תעשיית ההיי-טק המקומית ביותר מ-40 מיליארד דולרים תוך חמש שנים. או אז, תהיה עבודה לכולם".
תגובות
(0)