הרשויות המקומיות לא שקופות: נמנעות מלשתף מידע עם הציבור באינטרנט

הטכנולוגיה מגבירה אמנם את הזמינות של המידע ואת האפשרות של ראשי הרשויות המקומיות לשתף אותו עם הבוחרים שלהם – הציבור, אולם במקרים רבים הם לא משתמשים בה כדי להפוך את הרשויות לשקופות יותר – כך עולה ממדד השקיפות לשנת 2013. עיריות רבות נמנעות מלפרסם את הפרוטוקולים והתקציב שלהן באינטרנט, ובכלל זה מידע שקשור לאיכות הסביבה. יצוין כי גם הערים שהגיעו למקומות הראשונים במדד לא זכו לציונים גבוהים מאוד.

המדד, שפורסם על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, מעלה כי 94% מהרשויות לא מפרסמות ברשת פרוטוקולים הנוגעים למכרזי העירייה ו-84% מהן נמנעות מלפרסם את תקציב העירייה. 96% מהן לא משתפות את הציבור האם ועד כמה הקרקע שהם חיים עליה מזוהמת ו-71% לא מפרסמות את תוצאות מדידת איכות האוויר.

הדו"ח, המתפרסם זו השנה החמישית, בודק את מידת השקיפות בקרב 48 רשויות מקומיות, על פי נגישות וזמינות המידע באתרי האינטרנט שלהן בנושאים שונים. בדיקת האתרים התבצעה בין החודשים מאי-יוני 2013, אולם התפרסמה רק היום (ב'). הדירוג נקבע על פי 12 נושאים עיקריים, ביניהם מידע סביבתי, מענקים ותמיכות, ישיבות מועצה, תכנון ובנייה וכספים.

הרשות המקומית השקופה ביותר מבין אלה שבדקה העמותה היא ראשון לציון, שקיבלה את הציון 79.5 מתוך 101 נקודות אפשרויות. תל אביב הגיעה למקום השני (78), שלישית ירושלים (75) ועיריות חיפה וחולון הגיעו למקומות הרביעי והחמישי עם הציון 72.5 לכל אחת מהן. העיר ש-"זכתה" להגיע לתחתית הרשימה היא צפת, שקיבלה את הציון 17.5, לפניה בית"ר עילית (20.5) ובמקום השלישי מהסוף נמצאת נצרת עילית (27).

בין המידעים הנגישים ביותר לציבור ברשת, בכל הנוגע לרשויות המקומיות, נמצאים פרטי ההתקשרות לרשות ותשלומי הארנונה. מידת הנגישות של דו"חות מבקר העירייה קיבלה, לעומת זאת, ציונים בינוניים. רק 16% מהרשויות פרסמו את התקציב שלהן לשנת 2012 בפורמט אקסל (Excel) נגיש, בהן ראשון לציון, רחובות ורעננה. 10% בלבד פרסמו את נתוני חמשת מקבלי השכר הגבוהים ביותר בעירייה ל-2011, כאשר גם כאן נמצאת ראשון לציון. בשבע רשויות (15%) בלבד פורסמו באתר הפרוטוקולים של דיוני התקציב, בהן גבעת שמואל, חדרה וירושלים. יש לציין כי החוק מחייב את הרשויות לפרסם את כל הנתונים הללו.

שלוש רשויות בלבד פרסמו באינטרנט את הפרוטוקולים של ועדת המכרזים שלהן – בני ברק, ירושלים ותל אביב. עדות לתוצאות המכרזים נמצאה ברשת בתשע רשויות בלבד (כ-19%), ביניהן אופקים, באר שבע, בת ים, חולון, ירושלים וקריית מלאכי. הסיבה לכך שהדו"ח מתייחס לממצאים כ-"עדות בלבד" היא העובדה שברוב הרשויות המידע מאוד לא נגיש – על פי העמותה. בנוסף, רק 18 עיריות (37%) מתוך 48 עיריות פרסמו את הקריטריונים הנדרשים לעמידה בתנאי המכרז.

עו"ד גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל אמרה כי אי פרסום מכרזים ותוצאותיהם "מהווה מקור סכנה למקרי שחיתות ברשויות המקומיות, בשל  פוטנציאל הרווח הקיים בו לבעלי אינטרסים. שקיפות בתחום זה היא אחד הכלים העיקריים לצמצום סיכוני השחיתות. ממצאי המדד מצביעים על עומק הבעיה: רק רשות אחת, ראשון לציון, קיבלה ציון של 80% בפרק זה, וכל שאר הרשויות קיבלו 60% ומטה".

השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, יו"ר העמותה ולשעבר מבקר המדינה, ציין כי "בשנים האחרונות אנחנו עדים לפרשיות רבות הכוללות חשדות ואף כתבי אישום שהוגשו בנושאי שוחד והפרת אמונים בשלטון המקומי, וקיים חשש אמתי מפני פגיעה מהותית באמון הציבור בו. הפרשיות האלה מהוות תמרור אזהרה ומחייבות את הממשלה והשלטון המקומי לאמץ כלים אפקטיביים כדי לעצור את הסכנה שבהתגברות מקרי השחיתות. אחד הכלים המרכזיים, הזמינים והזולים ביותר להפחתת סיכוני השחיתות הוא הגברת השקיפות. אנחנו קוראים לראשי הרשויות להפיק לקחים מהדו"ח וליישם את המלצותיו באופן מידי, לטובת ציבור הבוחרים".