"ספקיות האינטרנט לא משתפות פעולה עם המשטרה בנושא של אלימות ברשת"

כיצד ניתן להתמודד עם תופעת האלימות ברשת ההולכת ומתעצמת? בשאלה זו עסקה ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה היום בנושא. לדברי יו"ר הועדה ח"כ משה גפני, "ההתפתחויות הטכנולוגיות העצימו באופן חמור את הנושא של האלימות בין בני נוער ובין מבוגרים", בעוד שלדבריו החברה הישראלית, והמערבית בכלל, עדין לא יודעות להתמודד עם התופעה.

בדיון השתתף סגן ניצב מאיר חיון, ראש חולית הסייבר במשטרת ישראל, שסיפר כי לפני כשנה וחצי נעשה שינוי תפיסה במשטרה, והוחלט למקד את המאמץ בתחום זירת הסייבר. לדבריו, "הרבה מאד עבירות הועתקו ממש כמו שהן למרחב הקיברנטי. לדוגמה, אם נדבר על הסתה לגזענות, אם בעבר זה היה על ידי ריסוס של כתובות גרפיטי גזעניות, היום ההסתה נעשית באתרי אינטרנט". חיון הבהיר כי לא בכל מקרה של בריונות ברשת תיפתח המשטרה בחקירה, אלא רק כאשר המעשה הוא פלילי. "בהינתן חוק שיגדיר בצורה אחרת מהי עבירה פלילית כך שחרם בפייסבוק יהפוך לעבירה פלילית – המשטרה תיכנס לכך. כיום אנחנו עדיין לא שם".

לדברי חיון, ישנם קשיים אוביקטיביים בטיפול בעבירות מחשב הנובעים בין השאר מפערים בין סמכות השיפוט לסמכות האכיפה – לדוגמה קושי להשיג ראיות מגופים כמו גוגל (Google) או פייסבוק (Facebook) הפועלים מחוץ לישראל ואינם כפופים לדין הישראלי. בנוסף, ישנן בעיות בקבלת נתוני IP מספקיות האינטרנט. לדבריו, "ספקיות האינטרנט במדינה לא משתפות פעולה בצורה אידיאלית, בלשון המעטה, עם המשטרה. יש לנו הרבה חקירות ביחידה שבהן ספקיות האינטרנט במקרה הטוב מעכבות את התשובה ובמקרה הרע לא מספקות את המידע שיש בידיהן, למרות שיש צווים של בית משפט".

בדיון השתתף גם ד"ר יצחק קדמן מהמועצה למען שלום הילד, שאמר על תופעת האלימות ברשת כי "האינטרנט כאשר הוא גורם נזק אין לזה שום קנה מידה לאף אמצעי תקשורת אחר. התפוצה היא בסדר גודל בלתי נתפס ולכן היקף הפגיעה גדול פי כמה." לדברי קדמן, כדי להתמודד עם התופעה, יש לפעול בשלושה מישורים: הראשון – חינוך והסברה, שיתמקדו הן בילדים, הן בהורים, הן במורים והן בחברה בכלל. השני, רביזיה רצינית בחקיקה. לדבריו, "החקיקה איננה מותאמת למציאות החדשה. לדוגמה חוק העונשין אינו יודע להתמודד עם התופעה של פגיעות מיניות באמצעות הרשת והפצת חומרים פדופילים". המישור השלישי הוא האכיפה: "המשטרה צריכה לעשות מארבים ברשת ולתפוס את כל העבריינים ובעיקר עברייני המין שפוגעים בילדים באמצעות הרשת", סיכם קדמן.

ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש תחום משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, אמר כי כדי להתאים את החקיקה למציאות החדשה, ישנן מספר הצעות חוק ממשלתיות שכבר עברו בקריאה ראשונה, בהן הצעת חוק של ח"כ יריב לוין המאפשרת לחסום גישה לאתרים פוגעניים כמו אתרי הימורים ופדופיליה. הצעת חוק אחרת תתקן את חוק העונשין ביחס לפרק של עבירות פדופיליה, כך שגם מי שצורך את התכנים יועמד לדין ולא רק מי שמפרסם את התכנים. עם זאת הוסיף ויסמונסקי כי הבעיה היתה ועודנה סמכות האכיפה לגבי חברות אינטרנט שנמצאות בריבונות של מדינה זרה. על מנת להתמודד עם הבעיה, אמר, "ישראל נמצאת בתהליך די מתקדם של הצטרפות לאמנת אירופאית העוסקת בפשעי מחשב, שתאפשר שיתוף פעולה תמידי בין מדינתי בנושא".