מיוני הדואר ועד סלולר מוצפן: אבני דרך היסטוריות לקשר והתיקשוב הצבאי

תחום הקשר עבר כמה אבני דרך בשבעים שנות פעילותו: שירות הקשר בהגנה הוקם ב-1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון, אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 הופעלה מזוודת השידור הראשונה מספינת המעפילים פוסידון ב', על ידי הגדעונים – אלחוטני העפלה. אותה שנה יובאו ארצה 150 יונים מבלגיה, ששימשו כיוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה "קול ציון הלוחמת", על ידי האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה.

בשנת 1942 הפלמ"ח הפעיל את רשת המורס "תמר" ורשת מורס ארצית, "אבינועם". אותה שנה הוקמו בתי ספר לאימון אנשי קשר בתל אביב ובשפיים, וכן הוקמו שתי תחנות רדיו מחתרתיות במדינות ערב, בדמשק ובקהיר, שהעבירו ידיעות למעפילים. עוד ב-1942 הוקם עורק רדיו במורס בין איטליה לארץ ישראל, ששימש להבאת מעפילים בשנים 1945-1948. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947, ובעת המצור על ירושלים, הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר.

ב-1948, עם סיום המנדט הבריטי בארץ, התשתית של שירות הקשר היתה מחתרתית, מרבית היישובים היו מקושרים בקשר אלחוטי נייח ועדיין השתמשו באמצעי קשר של איתות ראייה. תשתית ציוד הקשר הנייד הייתה דלה ולצבא בשלבי הקמתו היה חוסר ניסיון וידע בהפעלת הציוד. ערב מלחמת העצמאות, מנה שירות הקשר כ-150 תחנות אלחוט נייחות. את משימות הקישור הראשונות במלחמה מילא הגדנ"ע. נערים ונערות שרכבו על אופניים, או נעו ברגל, שמשו כרצים והעבירו תשדורות בין העמדות השונות והיישובים.

מטרת מבצע נחשון, שבנערך ב-6 לאפריל 1948, היתה להסיר את המצור מעל ירושלים. במבצע זה נעשתה הפעולה החטיבתית הראשונה של ההגנה, שבמהלכה נעשה שימוש בציוד הקשר שנרכש בארה"ב. היתה זו הפעם הראשונה באה לידי ביטוי התפיסה המודרנית של מערכת קשר מסועפת וניידת, שנפרשה בשדה הקרב והקנתה תקשורת רציפה ואמינה במהלך הקרבות עצמם, ובכך הגבירה את הבקרה השליטה והתיאום שבין הכוחות השונים לפיקוד.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. ראשיתו של החיל היא בשנים שטרם הקמת המדינה, אז שימשו יוני דואר ומכשירי קשר בפלוגות הקשר של ההגנה, כרכיבי מפתח שסייעו למלחמה מול הבריטים והערבים וכן סייעו לספינות המעפילים שהגיעו ארצה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון.

ב-1954 נקבעה סיסמת החיל הרשמית: "המברק עבור יעבור". בסוף שנות ה-50′, הבשילו התהליכים שהביאו להקמת מרכז המחשבים הראשון בצה"ל ובמערכת הביטחון. עד אז היה מחשב אחד בארץ – במכון ויצמן, הוא שימש למחקר מדעי בלבד, ורפאל ואגף המודיעין השתמשו בו לצרכיהם. ב-1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

ביולי 1976 נחטף מטוס אייר פראנס לאנטבה, באירוע זה הפעיל חיל הקשר, באמצעות גדוד "צמרת" מערך קשר אווירי אשר חיבר את המטה הכללי לכוחות צה"ל שנחתו באנטבה לשחרר את החטופים, היה זה מבצע תקדימי מבחינת קשר ארוך טווח.

בשנת 1978 החל פרויקט "אבן יקרה", שמטרתו הקמת רשת טלפון צבאית נייחת ומסווגת. לימים יהפוך ענף מס"ד (מערכות הסתרת דיבור) ליחידת מצו"ב, מרכז הצופן והביטחון הלאומי.

ב-1982 שינה החיל את שמו ל"חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים". בחלוף השנים, ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם, שנכנס לשימוש ב-2004. פרויקט "אבנט ירוק", פרויקט תשתיתי-אסטרטגי לרישות צה"ל ולהעברת נתונים בקצבים מהירים, החל ב-2001. אגף התיקשוב הוקם ב-3 במרץ 2003, ובמסגרתו נערכו בצה"ל מאות פרויקטים בתחומי ה-ICT.

ב-2009 לקח החיל חלק פעיל במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, והפעיל לראשונה לוחמה מבוססת רשת, שתרמה לאפקטיביות המבצעית. צה"ל נכנס לעידן הצי"ד – צבא היבשה הדיגיטלי, פרויקט רחב היקף שמטרתו לרשת את כלל הדרג הנפרס בשטח במערכות שליטה ובקרה. ב-2011 הוחלט על הקמת מחלקת ההגנה בסייבר באגף התקשוב, שנועדה לנטר ולנטרל איומים במרחב הקיברנטי. ב-2012 צה"ל הגדיר רשמית את המרחב הקיברנטי כמימד לחימה, בנוסף ליבשה, לאוויר ולים, וקורס "מגן בסייבר"הראשון יצא לדרך.

*החומרים נלקחו מאתר חיל הקשר והתיקשוב