חוקרי מו"פ של יבמ בחיפה מובילים פרויקט למניעת שחפת בדרום אפריקה

חוקרים במעבדת המחקר של יבמ (IBM) בחיפה מובילים מיזם משותף של הענק הכחול ומכון מחקר דרום אפריקאי, לפענוח המבנה הגנומי של חיידקי שחפת. זאת, בניסיון להתגבר על העמידות הנרכשת של חיידקים אלה בפני תרופות אנטיביוטיות.

החוקרים מתמקדים בניתוח יותר מ-200 מבנים גנומיים, שבכל אחד מהם 4.4 זוגות גנים בסיסיים, ומפעילים כלים אנליטיים ומערכות Big Data של מעבדות המחקר של יבמ.

המכון הדרום אפריקאי למחלות השחפת והאיידס, (KwaZulu-Natal Research Institute for Tuberculosis and HIV – K-RITH) יפעיל מערכות ניתוח אנליטי של יבמ למחקר בשיטות חדשות לטיפול בשחפת בדרום אפריקה. כלי הניתוח האנליטי של Big Data של הענק הכחול ישמשו לבחינת המבנה הגנטי של החיידקים המחוללים את המחלה והמכאניזם המיוחד הגורם לחיידקים אלה לפתח עמידות בפני אנטיביוטיקה. המטרה הסופית של המחקר היא למצוא טיפולים חדשים וגישות חדשות לאבחון ולניהול הטיפול.

התפשטות מחלת השחפת בדרום אפריקה קשורה בעיקר בהדבקה באיידס, בהיעדר שילוב ותיאום בין הטיפולים באיידס והטיפולים בשחפת, ובאתגר האספקה וההנגשה של שירותי בריאות. דרום אפריקה מדורגת כיום במקום השלישי בעולם בתפוצת מחלת השחפת, וחבל קווא-זולו נטאל, שבו פועל המכון, הוא האזור בעל השכיחות הגבוהה ביותר של שחפת עמידה לתרופות ושחפת רגישה לתרופות גם יחד. יותר ממאה אלף מקרים חדשים של שחפת מדווחים מדי שנה באזור זה, ויותר מ-60% מהחולים הם גם נשאי HIV.

מכון המחקר למחלת השחפת והאיידס הוקם בשנת 2009 כגוף מחקר עצמאי, המתמקד במחקר מדעי בסיסי במחלות השחפת והאיידס, על מנת לתרגם את הממצאים לכלים חדשים לשליטה במחלות האלה. העבודה עם כלי ה-Big Data והניתוח האנליטי של יבמ תאפשר להבין את המבנה הגנומי של חיידקי השחפת, והרצפים הגנומיים המתפתחים בחיידקים האלה ומקנים להם עמידות בפני אנטיביוטיקה.

לדברי ד"ר מיכל רוזן-צבי, מנהלת בכירה של תחום המחקר האנליטי במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, עמידות חיידקי השחפת בפני תרופות מציבה אתגר מורכב הרבה יותר, בהשוואה למחקר הגנום של וירוס ה-HIV. "הכלים החישוביים הנדרשים על מנת לגזור מידע גנומי של חיידקי השחפת הם מתקדמים ביותר וחדשים מאד", אמרה רוזן-צבי, והוסיפה כי "פיצוח הקוד הגנטי יסייע להגדיר אילו שילובים של טיפולים יפעלו באופן הטוב ביותר בחולים שונים, וכיצד ישפיעו על רצפים גנטיים שונים המרכיבים את החיידק".

"בתחום ה-HIV, הטכנולוגיה מסוגלת לבחון את ההבדלים בין עומס הנגיף בדם לפני הטיפול ואחריו, על מנת להבין האם הטיפול מצליח", אמרה ד"ר רוזן-צבי, "אלא שבשחפת, אין אמת מידה אחת המגדירה את מצב המחלה. נצטרך לפתח דרכים שונות ומשולבות שיאפשרו לתייג ולמדוד את תוצאות הטיפול ודרכים חדשות להגדרת האפקטיביות שלו".

הפרויקט הנוכחי בא בעקבות הצלחת מחקר שנוהל גם הוא במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, EuResist, כחלק ממיזם כלל-אירופי, המשלב נתונים של חולי HIV ואשר בוחן את יעילות הטיפולים בחולים האלה, בעזרת ניתוח Big Data של תהליכי הטיפולים ותוצאותיהם. הטכנולוגיות החדשות והמודלים המתמטיים שפותחו על ידי חוקרי יבמ במעבדה בחיפה, נמסר, מספקים דרך חכמה ויעילה יותר לבחירת התרופות הטובות ביותר והצירופים היעילים ביותר של תרופות שונות – על בסיס המאפיינים הגנטיים המיוחדים המזוהים אצל כל חולה איידס.