יריב ענבר, מדיאטק הייטק: "הדפסה בתלת מימד היא סוג חדש של ייצור"

"הדפסה בתלת מימד היא לא הדפסה, היא סוג חדש של ייצור. אפשר להדפיס במגוון חומרים, הרוב פלסטיים – אבל לא רק", כך אמר יריב ענבר, מנכ"ל ג'ון ברייס – מדיאטק הייטק.

ענבר דיבר בכנס בנושא תלת מימד, שאליו הגיע במיוחד פרופ' הוד ליפסון, מומחה בינלאומי לתחום. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים האקדמאיים בישראל, נערך היום (א') בבית המהנדס בתל אביב. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

לדברי ענבר, "אם בעבר יכולנו להוריד תוכנה וסרט למחשב, הרי כיום אנו יכולים להוריד מוצרים ולשים אותם במדפסת תלת מימד. זהו שינוי אדיר שטרם התרגלנו אליו. הוא מוביל לשינוים ולהוזלת אמצעי הייצור. ההתאמה האישית היא מרכיב מפתח בתחום".

הדפסות בתלת מימד, אמר ענבר, "יש בתחום המזון, עם יצירת עוגיה אישית, ויש גם בתחום התכשיטים. מה שמאפיין את התחום הוא היכולת לייצר משהו שלא היה קיים עד כה, ולייצרו באופן בדיד". לדבריו, תת תחום בעולם התלת מימד הוא הדפסה ב"אירוח", במעין לשכת שירות, והדבר נעשה בעיקר בעולם האמנות, "אתה בא עם רעיון ומייצרים לך את זה במקום".

התחום, אמר, בא לידי ביטוי, בין השאר, "בחנויות שלהם יכולות הדפסה תלת מימד, וניתן לשלו להן את המודל הרצוי ולקבל את זה במקום. כמובן שאפשר לעשות זאת גם באופן של רכישה מקוונת. אפשר להדפיס דמויות שניתנות למנות מזון של ילדים ברשתות מזון מהיר, יש יכולת להדפסה אישית של דמויות ומשחקים, ועוד".

"אדריכלים משתמשים בתחום להדפסת מודלים של מבנים מתוכננים", אמר ענבר, "פורד (Ford) הכניסה לשימוש מדפסות תלת מימד בכמה מחסנים שלה, על מנת לצמצם את מלאי חלקי החילוף באותם מחסנים. גם תאגיד הענק ג'נרל אלקטריק (General Electric) נכנס לתחום".

ענבר אמר כי המכללה שבראשותו מציעה קורס בתחום הדפסה בתלת מימד, "הרציונל שלנו הוא שתחום זה הוא צעיר, דינמי ומתפתח. ההשקעות בו גדלות. הרגולציה בארה"ב דוחפת להקמת עוד מיזמים בתחום, וגם הממשל האמריקני מסייע ומקדם אותו". ענבר ציין כי אין בישראל כיום ספקי שירותים בתחום, וסיים בספרו על רשת בתי קפה בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, "המספקים קפה עם התמחות בהדפסת תלת מימד. הרשת הולכת ומתפתחת, כי אנשים אוהבים קפה והדפסה תלת מימד".

"יש לבחון האם מדפסות תלת ממד הן כלכלה חדשה או מוצר צריכה חדש"
גל רז, מנהל מחלקת ייצור מהיר, ארן מחקר ופיתוח, אמר כי "על דרך המשל, תרנגולת היא מדפסת תלת מימדית מושלמת, כי מאכילים אותה והיא מוציאה ביצים מדי יום".

רז עמד על ההבחנה בתחום ואמר כי "אני לא רואה הדפסה תלת מימדית – אלא הדפסה דו מימדית בשכבות. המונח הנכון הוא ייצור מתווסף, הוספת חומר בתהליך הייצור, לעומת הדוגמה הקלסית של ייצור בתבניות".

לדבריו, "יש לבחון האם מדפסות תלת ממד הן כלכלה חדשה או מוצר צריכה חדש. כך, מכונות הלחם לא 'הרגו' את המאפיות. לא מדפסות הזרקת דיו הן אלו ש'הרגו' את העיתונים והספרים – אלא קינדל וטאבלט".

האתגרים הטכנולוגיים בתחום, אמר רז, הם: חומרים, גימור בצבע, יצירת מודלים ותכנון תלת מימד, זיהום אוויר, צריכת אנרגיה, הובלת ואחסון חומרי גלם, עלות המוצר הסופי.

במשך שנים, אמר רז, "ייצור מתווסף מהיר היה בעיקר לטובת הדפסת דגמים ובשנים האחרונות אנו רואים ייצור של המוצר עצמו".

בייצור המוני, אמר רז, "הייצור מוצדק בייצור של כמה מאות יחידות. ככל שעלות ההדפסה של תלת מימד תרד, ככה השימוש בטכנולוגיה יהיה יותר כדאי". הוא ציין כי בין יתרונות ייצור מתווסף ניתן למנות את העובדה כי "כשמדפיסים חלקים קטנים, בונים להם 'כלוב' על מנת שלא ייאבדו".

רז ציין את אתגרי הייצור המתווסף: מיגון חומרים מצוצמם, שילוב חומרים שונים, גימור וצבע, מיכון של תהליך הייצור, הצורך בדיוק, היכולת להתערבות בתהליך הייצור, והיבט ניהול ובקרת תצורה.

רז סיים בציינו כי "ארן מחקר ופיתוח, החלה בהדפסת תלת מימד כבר ב-1991. מאז אנו מדפיסים ברצף. כמות המוצרים שנדפיס השנה בתלת מימד תעמוד על 135 אלף יחידות".