צבי אורן, התאחדות התעשיינים: "התרחבות של מפעלי היי-טק ישראלים לחו"ל אינה דבר רצוי"

"התרחבות של מפעלי הייטק ישראלים לחו"ל אינה דבר רצוי, עלינו לדאוג לתנאים שיאפשרו לתעשיינים להשאיר את המפעלים, הפרנסה והמסים פה", אמר היום (ב') יו"ר התאחדות התעשיינים צבי אורן.

אורן דיבר במהלך מסיבת עיתונאים מיוחדת בנושא עתיד התעשייה בישראל, שהתקיימה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

עוד אמר אורן, כי צריך לדאוג לתעשיה מקומית כדי לא להסתמך על החלטות חיצוניות לצמצומי פעילות. ההתאחדות, כך סיפר, הגישה תוכנית לעידוד פתיחת מפעלים חדשים, לעצירת סגירת מפעלים קיימים, שכן אחרת בשנת 2020 יירד מספר המפעלים החדשים לאפס.

אורן הסביר כי "אנחנו בהתאחדות התעשיינים מתריעים כי מה שנראה כשגשוג – מטעה. מפעלים רבים נסגרים ואחרים לא קמים במקומם. מצב התעשייה הישראלית, כולל תעשיית ההיי-טק אינו טוב".

בדבריו התייחס אורן בשלילה למפעלים הפותחים קווי ייצור בחו"ל בהתייחסו לתעשיית ההיי-טק: "אני כמו כל אזרח אחר, גאה באקזיטים ובמיליארדים שנכנסים לארץ. אבל, מנקודת המבט שלי כיו"ר התאחדות התעשיינים, זה לא תמיד מעורר התפעלות. צריך למצוא דרך לדאוג לכך שהמדען לא יממן זרעים ואחר כך הזרע הזה יהפוך לשתיל במקום אחר. אנחנו רוצים שהשתיל ישאר פה, יגדל לעץ והעץ יניב פירות לאורך זמן".

אורן התייחס לדוגמה של טאואר, שזכתה לאחרונה ביחד עם יבמ (IBM) במכרז להקמת מפעל שבבים בהודו: "אלו חדשות טובות לטאואר, אך הקמת המפעל בהודו אינה תורמת דבר לתעשייה הישראלית. אנחנו צריכים להקים תעשיה כאן שמייצרת מקומות עבודה פה, ומשלמים מסים פה. זה התפקיד שלנו בהתאחדות התעשיינים, אינני מבקר אנשי עסקים אחרים, אך אם מישהו רוצה להתרחב לחו"ל שיעשה זאת על חשבונו."

שאלת התאגידים הרב לאומיים
אורן התייחס גם לריבוי המפעלים ומרכזי הפיתוח שבבעלויות תאגידים רב לאומיים: "רוב המדינות מבינות שהתעשייה היא הבסיס לכלכלה חזקה ויש לה שתי חלופות: האחת – לייצר פה סביבת מס שתהיה אטרקטיבית לחברות רב לאומיות, והשנייה היא צמיחה מקומית של כוחות שיוכלו להקים מפעלים, וכאן באים לעזרתנו המדען ומרכז ההשקעות וכן מערכות השכלה גבוהה והכשרה מקצועיות טובות. המינון שישנו כיום בין שני אלה אינו נכון".

כדוגמה נתן אורן את אינטל (Intel): "החברה מעסיקה אלפי אנשים ומייצרת רווחים, היא אחד ממנועי היצוא הגדולים של ישראל. הכסף שהמדינה השקיעה באינטל השיג את מטרותיו. עם זאת הסכנה של חברות רב לאומיות היא שהם יכולות לקום יום אחד וללכת, מועצות המנהלים שלהם יכולות להחליט יום אחד שהן רוצות לרכז מפעלים במקומות כמו אירלנד כי יקבלו שם תנאים יטובים יותר".

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת אגף מחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, הוסיפה לבקשת אנשים ומחשבים דוגמה לחברת היי-טק שהתרחבה לחו"ל: "קחו כדוגמה את טונטהואר, חברה בתחום האלקטרוניקה, המייצרת מוצרי סטריליזציה לתחום הרפואה. כאשר הם ביקשו למכור בסין הסינים ביקשו מהם להקים מפעל, ולהעסיק עובדים מקומיים בתמורה לרשות למכור בשוק הסיני. "השאלה אינה רק המכירות בסין, אלא כאשר תגיע אליו ההזמה הבאה היכן הוא יעדיף לייצר? כאן או בסין?"

הצעדים הנדרשים?
במהלך מסיבת העיתונאים שטחו אנשי ההתאחדות את הצעדים בהם הם רוצים לנקוט כדי לצמצם את הפער בפריון העבודה: עידוד השקעות הון וחדשנות לכל רוחב התעשייה, הגדלת מצאי העובדים המקצועיים, החזרת מערכת החינוך המקצועי לימי הזוהר שלה ללא הסטיגמה שגרמה לסגירת המערך המפואר שכלל בתי ספר כמו בסמ"ת ואורט סינגלובסקי תוך הפיכת מוסדות החינוך האלה לכאלה שתלמידים יבחרו בהם מרצונם ובגאווה, וכמו כן עידוד של ייצוא ורכישת תוצרת מקומית.

בכל הקשור לסביבה העסקית מציעה ההתאחדות לפעול להעלאת שער החליפין ל-3.8 שקל לדולר, הפחתת נטל הרגולציה הממשלתית, הקפאת מחירי התשומות שבשליטת הממשלה, וכן עידוד היזמות והעסקים הקטנים והבינוניים.