אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק: "הענף מקיא את זקניו"

שתי בעיות עיקריות העסיקו היום (ג') את האנשים המרכזיים בתעשיית ההיי-טק בישראל, שהגיעו לכינוס החמישי של השדולה לקידום ההיי-טק של הכנסת: פער המימון והמחסור בכוח האדם בענף.

בפרט העסיקה את המתדיינים העובדה שאנשי היי-טק ותיקים ובעלי ניסיון רבים לא מצליחים למצוא עבודה בתחום. ח"כ אראל מרגלית אמר כי "הבעיה הזו היא מכת מדינה ומכה גדולה להיי-טק הישראלי. מדינה שלא תיתן לאזרחים שלה הזדמנות שנייה לא תוכל להתקיים".

אסתי פשין, מנכ"לית השדולה, שבראשה עומד ח"כ רוברט אילטוב, אמרה כי "אין מספיק מהנדסים בתעשייה הזו כדי להחזיק אותה לאורך זמן, אבל למרות זאת, היא מקיאה את זקניה – בני 45 פלוס, אנשים שתרמו לתעשייה ומתקשים למצוא עבודה. מצד אחד חסרים מהנדסים ומצד שני, בני 45 ומעלה לא באים לידי ביטוי מספיק בענף".

היא ציינה כי לא נמצאו פתרונות מספקים לבעיית פער המימון. פשין דיברה בהקשר זה על חוק האנג'לים, שנועד לקדם תעשיות עתירות ידע בישראל באמצעות יצירת תמריץ מס לעידוד השקעות של יחידים (אנג'לים) בסטארט-אפים – השקעות שיסייעו להפיכתן לחברות יציבות ומבוססות שיתרמו למשק, במידה שיצליח. לדבריה, "אני מאוד גאה בחוק הזה, אלא שבצורתו הנוכחית הוא לא פרגמטי, מפני שהוא כולל תנאים שמאוד קשה לעמוד בהם". פשין הוסיפה כי על אף שיש הסכמה רחבה שצריך לשנות את החוק, שעבר כחלק מחוק ההסדרים ב-2011, ואף נכתב נוסח מוסכם, הוא נזרק מחוק ההסדרים הנוכחי. "זו תקלה שצריך לתקנה. חוק האנג'לים חייב לעבור, כדי שנוכל להמשיך לפתח את היזמות בארץ בכלים של משקיעים ישראלים ולא רק משקיעים זרים", אמרה.

היא התייחסה גם לתקנות בנושא דמי הניהול. לדבריה, "ביד אחת אנחנו לא מקבלים את החוקים שמטרתם לעודד השקעות של ישראלים בארץ וביד שנייה שמים אזיקים על הגופים המוסדיים, שרוצים להשקיע בקרנות הון-הסיכון הישראליות".

"אנחנו חייבים להטמיע את השם: אומת ההיי-טק"
אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר בדיון: "קוראים לנו אומת הסטארט-אפ, אבל אנחנו חייבים להטמיע את השם אומת ההיי-טק. אנחנו לא נגד 'אומת הסטארט-אפ', אבל אנחנו בהחלט מעדיפים חברות מלאות וגדולות שלא מעסיקות רק את הקצה העליון, שהוא אחוז קטן. אנחנו צריכים לדאוג לצדק חברתי, למפעלים של אינטל (Intel), רד-בינת, אלתא, של התעשייה האווירית…".

הוא הוסיף כי "תקציב המדינה תמיד היה מדולל, אבל במקביל לו יש בצד את החיסכון הפנסיוני שלנו ובכל מקום בעולם הוא מושקע במנועי הצמיחה של המדינה. לא לעשות את זה מהווה איבוד חושים".

ינאי התייחס להודעת שרי האוצר והכלכלה, יאיר לפיד ונפתלי בנט, מהיום (ג') לפיה הם סיכמו על חבילת סיוע ליצואנים בצל היחלשות הדולר ואמר: "היה מחדל שוק איום ונורא. התעשייה איבדה בשנה שעברה ארבעה מיליארד דולר, מתוכם קצת יותר ממיליארד בהיי-טק. זה טמטום. אין מדינה בעולם שלא מפעילה את המקביל לאשראי, כפי שאנחנו עושים".

לדברי שלמה וקס, מנכ"ל האיגוד, "כדאי שנפסיק לסגוד לעגל הזהב של האקזיטים. הוא מעשיר 100-200 ילדים ומעביר את דמי הניהול הגבוהים לקרנות הון-הסיכון".

בדיון נכחו גם נציגים של חברות מרכזיות בתעשייה, בהם יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד-בינת, שאמר כי "בעיית השורש של ההיי-טק היא כוח אדם. היצוא של תעשיית ההיי-טק יורד משנה לשנה, הענף מתכווץ, מספר הפורשים גדל ואנחנו לא מכשירים מספיק מהנדסים". לדבריו, הפתרון בטווח הקצר הוא להחזיר למעגל העבודה את בני ה-45 ומעלה.

גווידו פרדו רוקואס, נשיא פיליפס (Phillips) ישראל, אמר כי "בעיית התעסוקה של בני ה-45 ומעלה בהיי-טק הישראלי היא בעיה לאומית ולמעשה, היא תסמין של כשל שוק משמעותי. הבעיה כמעט שלא קיימת בחברות היי-טק מפותחות, שמעסיקות מאות עובדים ומנהלות מחזור עשייה שכולל מחקר, פיתוח, ייצור וייצוא. דווקא בתחום ההיי-טק הרפואי, הניסיון הנצבר הוא המפתח לפתרון בעיית התעסוקה של בני ה-45 ומעלה".