אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "Horizon 2020 נותנת לנו גישה למוחות הטובים באירופה"

"חדשנות ויזמות לא מוגבלות למדע וטכנולוגיה, אלא מתפרסות על פני שלל תחומים. הן מובילות לצמיחה, יוצרות מקומות עבודה חדשים וחוצות מדינות וגבולות. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בעסק מסוכן מבחינת התמורה הכלכלית – והממשלה צריכה לקחת חלק בכך", אמר אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה.

חסון אמר את הדברים היום (ב') במסגרת אירוע השקת Horizon 2020, תוכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי לשנים 2020-2014, שנערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. זוהי התוכנית הגדולה ביותר בעולם מסוגה והיא כוללת תקציב עתק של 77 מיליארד יורו. ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לאיחוד האירופי שהצטרפה אליה, והיא עשתה זאת בחודש שעבר, עם חתימתו של מנכ"ל ISERD (המינהלת הישראלית למו"פ האירופי – ר"ש), מרסל שטאון, על ההסכם. קדמו לכך מגעים קדחתניים שניהלו הצדדים, לאחר שהאירופים הביעו חשש שההשקעות בתוכנית ילכו לפרויקטים בהתנחלויות.

לדברי חסון, עולם המחקר עובר שינויים דרמטיים. "שיתוף פעולה זה הדבר החשוב ביותר בימינו. העולם הישן, בו אנשים היו פועלים לבדם במעבדות ובמשרדים מת", הסביר. "כיום, חייב להתקיים שיתוף פעולה על מנת להצליח – לא משנה מה עושים. זאת, למרות הקשיים הכרוכים בצוותים בינלאומיים, כגון שפות שונות או אזורי זמן אחרים. בסופו של דבר, זה משתלם".

ישראל, על פי חסון, מרוויחה מהצטרפותה לתוכנית לא רק במישור הכלכלי, אלא מקבלת כרטיס כניסה לעולם המחר. "הסכום שישראל מקציבה, 750 מיליון שקלים מדי שנה, הוא לא גבוה כל כך, אם בוחנים את התועלות המתקבלות בטווח הארוך. ישראל תיהנה כמובן מהפן הכלכלי, התקציבים שיזרמו לכאן, אולם הרווח העיקרי מהצטרפותנו ל-Horizon 2020 הוא גישה למוחות הטובים באירופה", אמר. הוא הדגיש כי "אירופה חשובה עבורנו הן כשותפת מחקר והן כשותפת סחר".

תוכניות המו"פ האירופיות, על שלל גלגוליהן, קיימות מזה 18 שנים. עתה, לדברי חסון, יש צורך בשינויים מסוימים. "עלינו להתבגר, להיות אקטיביים. אנחנו צריכים לקבוע את האג'נדה ולא רק להשתתף בתוכנית", הסביר. "הכלכלה הישראלית מבוססת על הון אנושי, וזה יבוא לגבי ביטוי בתחומים רבים, בהם בריאות, תחבורה וחקלאות".

"לא מדמיין תוכנית מו"פ אירופית בלי ישראל"
רוברט-יאן סמיתס, מנכ"ל ההנהלה הכללית למחקר וחדשנות בנציבות האיחוד האירופי, אמר כי "אני לא יכול לדמיין שיתוף פעולה אירופי מדעי ללא ישראל". בכך התייחס סמיתס לסערה הפוליטית שליוותה את מגעי ההצטרפות של ישראל לתוכנית. לדבריו, "ישראל ידועה בתור אומת סטארט-אפ, מעצמת ביו-טכנולוגיה ובעלת החוקרים הטובים ביותר בעולם".

"למרות המצב הכלכלי, ראשי אירופה מבינים שהעתיד תלוי בתוכניות מסוג זה. אפילו קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הפנימו את חשיבות הדברים ותמכו בפרויקט", אמר סמיתס. "אנחנו, באירופה, מהווים 7% מתושבי העולם, אולם אחראים ל-30% מהידע. זה הישג פנטסטי ליבשת קטנה כמו שלנו".

אם האתגר עד כה היה להמיר יורו לטכנולוגיה, הרי שכיום המצב שונה: האתגר הוא להמיר טכנולוגיה לתמורה כספית, אמר סמיתס. לדבריו, הכספים שיזרמו מיועדים בעיקר לאקדמיה ולחברות הקטנות והבינוניות בישראל (לפי הגדרת האיחוד האירופי, חברה בינונית היא כזו המעסיקה עד 250 עובדים ומחזור העסקים השנתי שלה אינו עולה על 50 מיליון יורו – ר"ש). עם זאת, גם הוא הדגיש את היתרונות הנוספים, מלבד אלה הפיננסיים: "זה לא רק כסף, אלא גם קשרים, נטוורקינג, שווקים חדשים, הכשרה ועוד".

לסיום, אמר סמיתס בהלצה כי יש מי שהיה שמח להתחלף עם ישראל ואירופה בפרויקט: "האמריקנים מקנאים בנו, לא רק בגלל התקציב העצום. הפרויקט נמשך על פני שבע שנים, בעוד שבארצות הברית צריך לבקש מימון מדי שנה", סיכם.