שלמה וקס, איגוד האלקטרוניקה והתוכנה: "אם הממשלה לא תפעל – ההיי-טק ידעך ב-2014"

"אני מודאג ממצב ההיי-טק הישראלי ואם הממשלה לא תפעל, הוא יילך וידעך ב-2014", את האזהרה והדברים החריפים האלה אמר שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ברב שיח שנערך על ידי אנשים ומחשבים לרגל סיום השנה. לדבריו, "אין לי נתונים מעודכנים לגבי 2013, אבל קרוב לוודאי שהמצב לא השתנה לעומת 2012, שגם בה חלה הרעה. בנוסף, מאז הקמת מלאנוקס ב-2005 לא קמה בישראל חברה טכנולוגית אחת גדולה שמבצעת מו"פ, ייצור ושיווק גם יחד, וחברות רבות נסגרות. זה אסון ארוך טווח!"

וקס ציין כי העובדה שלא הוקמה חברה טכנולוגית מקיפה מזה שנים משפיעה מאוד על הרעת המצב בשוק. הוא אמר ש-"הייצוא הריאלי אמנם עלה ב-2012 ל-21.482 מיליארד דולרים לעומת 20.992 מיליארד, אבל אין סיבה למסיבה. אם מנתחים את המספרים רואים שבניכוי התוצאות שהשיגה אינטל (Intel) בארץ, הייצוא ב-2012 עמד על 16.981 מיליארד דולרים בהשוואה ל-18.892 מיליארד ב-2011. פירוש הדבר הוא שבלי אינטל, שהיא חברה זרה, הייצוא של היי-טק מישראל יורד. אחת הסיבות לכך היא אי ההקמה של חברות כמו שציינתי קודם. הסטארט-אפים לא גדלים, קשה מאוד להפוך לעוד נייס או צ'ק פוינט. לטווח הארוך זו קטסטרופה!"

"יש גם נקודות אור – האקזיטים הלא מעטים שעשו בשנה האחרונה חברות היי-טק ישראליות, ובראשם המכירה של וייז (Waze) לגוגל (Google)", אמר וקס. "אנשי וייז מכרו את החברה משום שאם היא לא הייתה נמכרת – היא הייתה נסגרת. לא היה לה עתיד לבד. לעומת זאת, האקזיט של פריימסנס לאפל (Apple) היה מיותר, כיוון שזאת חברה שיכולה הייתה להמשיך להתפתח בישראל".

לדבריו, "הישראלים הם מלכי האלתורים, ואלתורים זה חדשנות. אני לא נגד זה, אבל אסור לענף להיבנות על אקזיטים. אנחנו חייבים גם חברות גדולות, שכן באמצעותן מקיימים את האקו-סיסטם שתומך בחברות הצעירות".

אומת היי-טק ולא סטארט-אפ
וקס ציין כי "אנחנו ידועים כאומת הסטארט-אפים, אבל היה טוב יותר אם היינו נודעים כאומת ההיי-טק בכלל, שיודעת לפתח טכנולוגיות אבל גם יודעת לפתח חברות טכנולוגיות. כשאני אומר את זה משיבים לי שאין מספיק כוח אדם. זה לא נכון! יש בתחום מספיק אנשים בני 40-45 ויותר שלא מצליחים למצוא עבודה".

"ענף התעשיות עתירות הידע הוא לב לבה של הכלכלה הישראלית, והמדיניות וההתנהלות ביחס לענף הן התאבדותיות", הוסיף. "הממשלה חייבת לעשות יותר. שר האוצר, יאיר לפיד, אמר בראיון לאנשים ומחשבים שתקציב המדען הראשי לא מספיק. מדוע הוא מדבר ולא עושה? מדוע לא פועלים כדי לשנות את הגישה של המשקיעים המוסדיים? הם משקיעים בקרקעות ברומניה ולא בהיי-טק הישראלי, על אף שהייתה תוכנית ממשלתית שהבטיחה את ההשקעות שלהם. העזרה של הממשלה היא לא באמת עזרה, עליה לנקוט צעדים יותר אפקטיביים. אין שום סיבה שקרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה תשקיע בהיי-טק המקומי ומשקיעים מוסדיים מכאן לא ישקיעו".

הוא הזהיר כי "אם הממשלה לא תשכיל למצוא פתרונות לבעיות של הענף, המצב ימשיך להידרדר ב-2014. על הממשלה בראש ובראשונה למצוא דרכים, כדי שחברות סטארט-אפ יצמחו בארץ ולא יימכרו לחו"ל, לפתור את בעיית שער החליפין – בשער דולר של 3.5 או 3.54 אי אפשר לייצא – ולעודד את המשקיעים המוסדיים הישראלים שישקיעו בהיי-טק המקומי. בלי הפתרונות האלה הענף יהיה בצרות".

חשש שב-2014, הביקוש לפטנטים ימשיך לרדת
בדומה לווקס, גם ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה בכירה בלוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים, לא רואה התבהרות של המצב, לפחות לא בעולם שבו עוסקת החברה – הפטנטים והקניין הרוחני. "להפך", אמרה. "אני חוששת שב-2014, הביקוש לפטנטים ימשיך לרדת".

"2013 בהחלט לא הייתה שנה חיובית, נרשמה בה ירידה במספר החברות המקומיות שביקשו לרשום פטנטים", הוסיפה. "הירידה הזאת מסמלת קיטון בדחף לחדשנות בהיי-טק הישראלי, משום שרישום פטנטים והגנה על הקניין הרוחני הם השלב הראשון בתעשייה".

"השנה התחזקה מגמת המעבר למזרח, ויותר ויותר חברות הגישו בקשות לפטנטים בהודו ובסין", ציינה ד"ר לוצאטו. "פטנט הוא דבר מאוד טריטוריאלי, הוא תקף רק במדינה אחת. פטנט שמגן על הקניין הרוחני בארצות הברית או בגרמניה לא יגן על אותו קניין רוחני בהודו או באיטליה, למשל. בעוד שבעבר, רוב הבקשות לפטנטים הוגשו במדינות בצפון אמריקה ובמערב אירופה, כיום האזורים הללו יורדים והמזרח הרחוק עולה".

היא סיכמה באומרה כי "ענף ההיי-טק עובר שינויים חשובים. ההיי-טק ידוע כענף שמתחוללים בו שינויים מהירים, הטכנולוגיה משתנה במהירות. כיום, השינוי מתמקד יותר בקונספציות, יש ניסיון לפתח מוצרים כך שהזמן בין התחלת המו"פ ולמכירות יהיה כמה שיותר קצר. רואים את זה גם בתמהיל הבקשות לקניין רוחני. בישראל יש שינוי אחר: בשנים האחרונות ראינו ירידה בפיתוחים למטרות ביטחוניות לעומת האזרחיות, אולם השנה המגמה התהפכה ושוב חלה עלייה בפיתוחים למטרות צבאיות".