עשרת הפרויקטים הטכנולוגיים המעניינים מבית "האחות הקטנה" של הביון האמריקני

לצד ה-NSA, שיצאה לאור בענק השנה ב-"אדיבות" עובד הקבלן שלה לשעבר אדוארד סנואודן, ולצד "האחיות הגדולות" – ה-FBI וה-CIA, פועלת, בעיקר בסתר, עוד זרוע של הביון האמריקני: DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects Agency), הסוכנות של משרד ההגנה האמריקני למחקרים מתקדמים. מערכת אנשים ומחשבים קיבצה את עשרת הפרויקטים המוזרים שביצעה הסוכנות השנה וזכו לחשיפה.

DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". אחד הפרויקטים שלה הוא פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. תקציב הסוכנות עתיר משאבים, אך ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב הפרויקטים שהיא מבצעת חסויים ומכוונים לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים.

הפרויקטים הניסיוניים של סוכנות DARPA לעתים קרובות מזכירים סטארט-אפים, בשילוב סרטי מדע בדיוני: רובוטים, שבבים במוח ומערכות הגנה עם יכולת תיקון עצמי. אבל הם מצביעים גם על כמה מהאתגרים והבעיות בעולם האמיתי, אותם הסוכנות מנסה לפתור.

באוקטובר השנה הכריזה הסוכנות על תחרות לבניית מערכת שתהיה מסוגלת לנתח שורות קוד באופן אוטומטי, למצוא את נקודות התורפה שלהן ולתקן אותן כך שתהיינה חסינות מפני התקפה. שווי הפרסים בתחרות הועמד על מיליוני דולרים. מטרתה של DARPA בכך היא לשנות את האופן בו חברות האבטחה עובדות מהמצב כיום, בו יש מתקפה או מתגלה פרצה ואז ספקיות ומומחי האבטחה מפתחים תיקון לבעיה, למצב בו בעיית האבטחה תתגלה לפני שתהפוך לבעיה.

לפני כשנתיים הודיעה סוכנות הביון שהיא מתכוונת להגביר את פיתוח האמצעים המתקדמים ללוחמה מקוונת. לפני חצי שנה היא חשפה את פרויקט Plan X. מטרת הפרויקט היא להביא לכך שהמשתתפים במלחמה המקוונת יהיו גם משתמשי רשת פשוטים יחסית – האקרים מתחילים או חסרי ניסיון תקיפה כלל, "כאלה שיוכלו להתבונן על דרכים לנהל את שדה הקרב המקוון באופן אינטואיטיבי, כאילו הם משחקים באנגרי בירדס (Angry Birds)", הסבירו החוקרים.

רדיו, רובוטיקה ונוירו-טכנולוגיה
בחזית הצבאית, DARPA מתמקדת בשיפור התקשורת בשדה הקרב. לדוגמה, היא עובדת על דרך חדשה לספק רשת תקשורת ניידת ומאובטחת, בכך שהיא מאפשרת למכשירים הניידים של החיילים לפעול כענן פרטי. הפרויקט, CBMEN (ר"ת Content-Based Mobile Edge Networking  – רשתות תקשורת ניידת מבוססות תוכן עבור מכשירי קצה), עוסק בפיתוח רשתות קצה למכשירי טלפון חכמים ניידים, מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד (Android), שיוכלו להעביר ביניהם תוכן צבאי מבצעי ומודיעיני ברמה הטקטית באופן מאובטח. הדבר ייעשה על ידי יצירת מיחשוב ענן טקטי, במסגרתו כל אחד מהמכשירים של הלוחמים יתפקד כשרת וכמפיץ התוכן.

פרויקט נוסף שפורסם השנה הוא פיתוח של טכנולוגיות רדיו שיכולות לפעול ללא תקלות בסביבות הצפופות. זאת, כיוון שבשדה הקרב, לעתים קרובות תקשורת הרדיו מתאפיינת בהפרעות ושיבושים ממכשירים אלחוטיים. גם פה הציעה הסוכנות פרסים, אותם קיבלו צוותי מחקר מאוניברסיטאות נורת'איסטרן ו-ונדרבילט, על שפיתחו ועוסקים בפיתוח טכנולוגיות רדיו שיכולות לפעול באופן אמין בסביבות אלקטרומגנטית צפופות.

הסוכנות אף בוחנת יכולת לנצל רובוטיקה וירטואלית לטובת תגובות לאסונות. הסוכנות בונה משאבות ואקום קטנות מידה, שתשולבנה בתוך מתחמי קידוח ושאיבת גז, לאיתור חומרים כימיים. הפרויקט, CSVMP (ר"ת Chip-Scale Vacuum Micro Pumps – משאבות ואקום קטנות מבוססות שבבים זעירים), עוסק בבניית סוג חדש של משאבות ואקום חזקות וזעירות מימדים. הן קטנות פי 300 מאשר מערכות מקבילות להן בעולם התעשייתי-מסחרי, צורכות עשירית מהחשמל של המערכות המקבילות להן ונועדו להטמעה במתקני ביטחון לאומי.

עוד הפכה השנה DARPA לשותף מפתח ביוזמה פדרלית חדשה בשם BRAIN (ר"ת חקר המוח על בסיס חדשנות נוירו-טכנולוגית מתקדמת). מטרת הפרויקט היא למפות ולהבין טוב יותר את המוח האנושי. הבית הלבן השקיע במיזם 100 מיליון דולר, מחציתם מגיעים מהסוכנות. באוקטובר השנה הודיעה הסוכנות כי תשקיע 70 מיליון דולר במיזם משנה של פרויקט זה, במסגרתו תפתח שתלים שיכולים לנטר את המוח האנושי. שם הפרויקט הוא SUBNETS (ר"ת Systems-Based Neurotechnology for Emerging Therapies, מערכות מבוססות נוירו-טכנולוגיה לטיפולים רפואיים מתפתחים).

עוד עסקה הסוכנות בפרויקטים הבאים: פיתוח ממשקים עצביים לקטועי גפיים – פרויקט בשם RE-NET (ר"ת Reliable Neural-Interface Technology), טכנולוגיה אמינה לממשק עצבי; הידרה, ששמו לקוח מהמיתולוגיה היוונית – של יצור-מים הדומה לנחש, בעל תשעה ראשים. בפרויקט זה מפותחות כלים ויכולות לחימה תת-ימית בלתי מאוישות; פיתוח של סיב אופטי חלול-ליבה, כדי לשפר את יכולת העברת הנתונים בו בשדה הקרב. הפרויקט מאפשר לחיישנים צבאיים להעביר נתונים ברוחב פס גבוה, למרחק רב יותר, בהספק גבוה ובצורה מאובטחת; ופרויקט להערכה מהירה של איומים, המתבסס על ניתוח מולקולרי של המכניזמים שלהם. מדובר בצורך להבין בחלקיקי שניות את מהות האיום – כימי, ביולוגי או אחר, להעריך אותו ואת המשמעויות הנובעות ממנו ולהיערך לקראתו באופן מיידי.