פרופ' מרדכי שני, לשעבר מנהל בי"ח שיבא: "בקרוב, רובוטים יהיו שותפים שווי ערך לטיפולים רפואיים"

"הטכנולוגיה משנה את פני הרפואה, ועל הרופאים ומערכות הבריאות להיערך לקראת שינוי מהפכני זה. כך, בעתיד הלא רחוק, רובוטים יהיו שותפים שווי ערך לטיפולים ולניתוחים הרפואיים", אמר פרופ' מרדכי שני. לדבריו, "הנגישות המהירה לנתונים ומכונות חכמות הן הבסיס לרפואת העתיד. יש לכך השלכות אדירות בעולם הרפואה, הן יאפשרו לקבל החלטות חכמות יותר".

פרופ' שני, לשעבר מנהל המרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר ומנכ"ל משרד הבריאות, דיבר בכנס המיחשוב הרפואי Smart Doctor. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי פרופ' שני, "הפילוסוף הרקוליטוס הדגיש לפני 2,500 שנים את השינוי כאלמנט מרכזי בחיים ואמר: 'אינך יכול לטבול פעמיים באותו נהר'. במהלך 2,400 שנים השינוי בעולם היה איטי, עד המאה ה-20. זו עשתה מהפכה בעולם, במהלכה נוצרו או התפתחו המכונית, המטוס, הטלפון, הטלפון הנייד, הרדיו, הטלוויזיה, המחשב האישי – השולחני והנייד, האינטרנט והרשתות החברתיות". על מנת להמחיש את מהירות השינוי הוא ציטט את המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, לפיה "כבר כאשר אני הוגה את ההברה הראשונה במילה 'עתיד' היא הופכת להיות בעבר".

"אנחנו חיים בתקופה מדהימה, קצב השינוי הוא כה מהיר עד שאנחנו לא חשים בו". פרופ' מרדכי שני, צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"אנחנו חיים בתקופה מדהימה מבחינת ההתפתחות, קצב השינוי הוא כה מהיר עד שאנחנו לא חשים בו", אמר פרופ' שני. הוא ציין כי "עתיד הרפואה יכלול, בין השאר, איברים ביוניים, חיישנים ורפואה מבוססת סלולר. עד 2018, אספקת שרותי בריאות על בסיס טלפונים סלולריים תגיע לשמונה מיליארד דולר. תחום המיחשוב הלביש ישנה מהותית את פני הרפואה ואת אופן העבודה שלה – חיישנים יספקו נתונים רפואיים על מטופלים בזמן אמת. התפתות עולם הסנסורים תביא לכך שנוכל לרדת מהמיטה ולקבל נתונים רפואיים שלנו".

"פיתוח חדשני יספק תחליף לעור האנושי"
הוא הוסיף כי "בשנים האחרונות הרגילו אותנו לעבוד עם מסך מגע על גבי הטלפונים החכמים. פיתוח חדשני יספק תחליף לעור האנושי. מדענים יצרו מערך חיישנים תלת מימדי, שמסוגל לספק רגישות הזהה למגע אצבע".

"היבט נוסף שישנה את פני הרפואה הוא טיפולים בהם רובוטים נוטלים חלק פעיל", אמר פרופ' שני. "הרובוטיקה תסייע במקומות רבים ברפואה ותביא לפיתוח טכנולוגי של אנדרואידים שיעשו פעולות רפואיות שעד היום נעשו על ידי בני אנוש".

לדבריו, "גם ה-Big Data ומחשבי העל ישפיעו על עולם הבריאות. השלב הבא בתחום המידע, מעבר לאחסון, הוא חיתוך ושליפה של נתונים על מנת להגיע למסקנות מבוססות אלגוריתמים. בעבר היינו מונחי השערות ואילו כיום אנחנו מונחי נתונים ומידע. כמות המידע הרפואי שיצטבר בדור הבא תדרוש אחסון רב מזה שקיים כיום. במאגרי המידע האלה יצטבר חומר גנטי רב על האדם. שילוב נתונים שונים, ביומטריים ואחרים, יסייע לקבלת החלטות טובות יותר במערכות תומכות החלטות רפואיות. הוא יאפשר לעבור לניתוח מידע צופה פני עתיד, לרפואה מונעת ומגיבה קדימה, ולרפואה מותאמת טיפול אישי".

מגמות נוספות אותן ציין פרופ' שני הן המהפכה הגנטית, הטיפול בתאי גזע, הננו-טכנולוגיה, המיחשוב הקוגנטיבי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפעילות מחשב העל ווטסון (Watson) של יבמ (IBM) בעולם הרפואה, המעבר מאינטליגנציה אנלוגית לדיגיטלית וטשטוש הגבולות בין האדם והמכונה". הוא הזכיר בהקשר זה גם את הרפואה הרגנרטיבית ואמר כי "מטרתה היא יצירה מלאכותית של רקמות ואיברים. זה תחום שכולל הנדסה, ביולוגיה ורפואה". כמו כן, הוא ציין את ההדפסה בתלת מימד שמסייעת, למשל, ליצירת פיסות כבד זעירות, את הרפואה מרחוק ואת הצורך לשנות את הוראת הרפואה.

"יהיה שוני ניכר בעבודות הרופאים", סיכם פרופ' שני. "יהיה מחשב ביולוגי שיקרא תמונות ושום רדיולוג לא יוכל להתחרות עימו. לא ניתן למנוע את העתיד, יש להיערך לקראתו בצורה מושכלת ולנצל את הטכנולוגיה לטובת שיפור הטיפול הרפואי".

"צריך להתמקד במה שיהיה בעוד שלוש שנים – ולא עשור"
ברונו לביא, סמנכ"ל טכנולוגיות בבית החולים שיבא, אמר כי "אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת מבחינת ה-IT. עדיין אין מהפכה בטכנולוגיות עצמן, אבל ניתן לראות שינויים מסביב – באינטגרציה, ברובוטיקה ועוד".

הוא ציין כי "תפקידנו לזהות הזדמנויות בתמיכה בעבודה הקלינית בבתי החולים ובקופות החולים. יש לא מעט דברים שניתן לעשות באופן ממוכן, במקום בני אנוש. יש לזהות את היכולות הקיימות. צריך להתמקד במה שיהיה לא בעוד עשור, אלא בעוד שלוש שנים".