כרמלה אבנר, מטה התיקשוב: "ניישם מיחשוב ענן במשרדי הממשלה – כבר בשנת 2014"
"הענן יכול להביא עמו ערכים טכנולוגיים ועסקיים. אין כל סיבה שכל משרד ממשלתי יחזיק חוות שרתים משלו", אמרה ראשת מטה התיקשוב הממשלתי ● לדבריה, "למרות קיומן של פלטפורמות חדשניות - אין אימוץ נרחב שלהן על ידי הממשלה. המגזר הציבורי צריך חייב להשתפר" ● "2013 הייתה שנת שיא בהיקף האקזיטים כחול-לבן, והשימוש בטלפונים חכמים ורשתות חברתיות גואה"
"שנים דיברנו ובחנו את נושא מיחשוב הענן. כעת הגענו להחלטה כי אנו הולכים לכיוון זה. הבנו כי אי אפשר בלי זה. ה-IT הממשלתי יחל במהלך רחב היקף ליישום מיחשוב ענן במשרדים השונים – כבר בשנת 2014", כך אמרה כרמלה אבנר, ראשת מטה התיקשוב הממשלתי.
אבנר דיברה בפתחו של 2013 WORLD e-Gov Forum, בנושא מיחשוב ממשלתי. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, וד"ר נחמן אורון, יועץ מיחשוב אסטרטגי לממשלה.
"מיחשוב הענן הוא לא משהו הממטיר מים מהשמים", אמרה אבנר. "הענן זה צורך כך שנוכל להתברך בערכים מוספים – טכנולוגיים ועסקיים. התחלנו בהתנעת תהליך מעבר הממשלה לענן. אין כל סיבה שכל משרד ממשלתי יחזיק חוות שרתים משלו. הממשלה תצטרך לחבר את ה-IT שלה לענן – אם נרצה או לא נרצה. זה יגיע. שאלות כמו איך נעשה זאת ואיזה ענן, פרטי או ציבורי, יהיה צריך לבחון – אבל לא נתחמק מכך. אין שום סיבה שלא נהיה בענן".
צילום ועריכת וידיאו: דותן גור
לדבריה, "ישראל היא אומת סטארט-אפ בראייה בינלאומית. יש בה את המספר הגבוה ביותר של סטארט-אפים ביחס להיקף האוכלוסייה. מדי יום, 2.5 מיליון מאזרחיה נכנסים לפייסבוק (Facebook). ישראל היא בעלת שיעור החדירה הגבוה ביותר של טלפונים חכמים. 2013 הייתה שנת שיא בהיקף האקזיטים כחול-לבן. בנוסף, יש במדינה נוכחות רחבה של חברות IT ואינטרנט בינלאומיות. ניתן לקבוע כי ישראל היא מדינה המאמצת מוקדמת של טכנולוגיות".
לצד היבטים חיוביים אלה, ציינה אבנר, כי "קיים פער בהיבט החדשנות בין המגזר הממשלתי לזה התעשייתי. אין מספיק חדשנות במגזר הממשלתי. למרות קיומן של פלטפורמות חדשניות – אין אימוץ נרחב שלהן על ידי הממשלה. המגזר הציבורי הוא זה החייב לעשות הכי הרבה. עלינו לאמץ תפיסות טכנולוגיות שונות הקיימות במדינות שונות בעולם, דוגמת אסטרטגיה של כלכלה דיגיטלית באוסטרליה, או מדיניות רווחה מבוססת דיגיטציה בדנמרק".
אבנר הציגה את התפתחות המיחשוב הממשלתי בחלוף השנים: בשנת 2000, אמרה, הוקם ממשל זמין, ב-2006 היה זה הממשל המשותף, ב-2010 ממשל פתוח, והיעד, לדבריה, הוא "להגיע לממשל חכם בשנת 2015. עשינו רבות, אבל לא מספיק – יש עוד הרבה מה לעשות".
תפיסה זו כוללת כמה היבטים מרכזיים. "טיפל בנושא קיימות, אספקת שקיפות, יישומיות, אחריויות, שילוב טכנולוגיות והפיכתו לידע", אמרה. לדבריה, ה-IT הממשלתי פועל בשלושה כיוונים: האחד, ממשל פתוח, עם שקיפות, הנגשה, סטנדרטים ושיח ישיר; יעילות ממשלתית, שירות, פרסונליזציה והתייעלות; והפיכת ה-IT למנוע צמיחה משקי – עם תשתיות, אקו-סיסטם ויכולת לצמצום פערים. "ככל שהממשלה תהיה לקוח זריז וחכם יותר, היא תדע לעבוד טוב יותר", אמרה אבנר. "ככה תהיה תחרות ומצוינות רבה יותר בקרב הספקים העובדים מולה. הדבר יביא להטמעה של יותר טכנולוגיות, להתייעלות ולחיסכון כספי".
היא הוסיפה, כי "הטכנולוגיה כיום מעצימה את היכולות הדמוקרטיות ומאפשרת ליהנות ולהיעזר בתעשייה", ופירטה מה נעשה בתקופה האחרונה מאז קם מטה התיקשוב שבראשותה: "עסקנו בהקמת מטה התיקשוב; הסדרנו את מקור הסמכות; קבענו את האסטרטגיה; העמקנו את סמכויות ועדת התיקשוב העליונה; הקמנו גוף לניהול מכרזים ולניהול סיכוני IT ; הסדרנו פלטפורמות להנחיות מקצועיות; איישנו תפקידי מפתח במטה, ביניהם מנהל אבטחת מידע וסמנכ"ל טכנולוגיות; הקמנו פורומים מקצועיים והקמנו אתר תקשוב לפני חודש, שם פרסמנו את עיקרי העשייה שלנו". לצד אלו, "בתחום ההון האנושי מיצבנו את מעמד המנמ"ר המשרדי וממונה התיקשוב הממשלתי".
"הסייבר הוא חזית נוספת שיש להתמודד מולה", סיכמה אבנר. "מול המגזר העסקי נדרש שיח שיתופי. נשלב חברות הזנק בעבודת הממשלה. נתחיל למדוד את השירות לציבור ביחידות הממשלה. הטכנולוגיה והשינויים הקורים יביאו להגדלת הפריון".
כשמדובר על הענן הממשלתי - הנושא הקריטי ביותר הוא אבטחת מידע. מה קורה עם זה? והאם הממשלה באמת רוצה שכל המידע שלה יהיה בידיים של חברת פרטית כלשהי??