טאמו ון-לואן, סופרה: "הטמעת מערכות IT במגזר הפיננסי מביאה לצמצום שני שלישים מההוצאות על רגולציות"
"הבנקים הישראליים עובדים על מערכות ליבה פיננסיות ישנות - דבר שמביא לבזבוז עצום של תקציבי ה-IT בהיבטי הלימה לרגולציות ופיתוח", אמר ון-לואן, מנהל פיתוח שווקים בחברה ● לדבריו, "על הבנקים להטמיע מערכות ליבה חדשות, כיוון שהלקוחות משתנים, ועליהם להציע להם מוצרים ושירותים במהירות, להיות תחרותיים ובמקביל - לצמצם את הוצאות ה-IT ולעמוד ברגולציות הרבות"
"הבנקים בישראל עובדים על מערכות ליבה פיננסיות ישנות. הדבר מביא לבזבוז עצום של תקציבי ה-IT בהיבטי הלימה לרגולציות ופיתוח. הטמעת מערכות ליבה פיננסיות חדשות תביא לחיסכון של שני שלישים מהוצאות ה-IT על הלימה לרגולציות", כך אמר טאמו ון-לואן, מנהל פיתוח שווקים בחברת סופרה (Sopra Banking Software).
ון-לואן היה דובר המפתח בכנס שערכה אתמול (ג') אלעד מערכות באולם "הקומה הרביעית" בתל אביב, בהשתתפות בכירים במגזר הבנקאות בישראל. אורח הכבוד באירוע היה הרוזן ג'ון קורנט דה'אלזויס, שגריר בלגיה בישראל. אלעד מייצגת בישראל את סופרה הבלגית, שמספקת מערכות ליבה לגופים הפיננסיים הגדולים בעולם.
לדברי ון-לואן, "הבנקים הופכים לרב-ערוציים. זה דורש תשתיות IT יציבות, קלות לתפעול ובעלות יכולת גידול. עליהם להטמיע מערכות ליבה חדשות, כיוון שהלקוחות משתנים, ועליהם להציע להם מוצרים ושירותים במהירות, להיות תחרותיים ובמקביל – לצמצם את הוצאות ה-IT ולעמוד ברגולציות הרבות".
"בנקים מבינים יותר ויותר שאין שום ערך עסקי בהוצאות IT על דברים שאינם מניבים ערך, כמו פיתוח עצמי או הלימה לרגולציות. הבנה זו מביאה לנו יותר לקוחות", אמר.
על פי ון-לואן, "המערכת שאנחנו מציעים מייתרת את הצורך בפיתוח שורות קוד רבות בעת הצורך בעדכון של רגולציה או הלימה לרגולציה חדשה. בנוסף, ניתן באמצעותה להגדיר מוצרים בנקאיים חדשים תוך ימים ספורים בלבד והיא מספקת רב ערוציות מלאה: בטלפון הנייד, באינטרנט, ברשתות החברתיות ובסניפים".
סופרה, אמר ון-לואן, שותפה ביוזמה של קהילת הבנקאות BIAN, שמגדירה במשותף ארכיטקטורת IT בנקאית, תוך מיקוד בהיבטים העסקיים של הבנקים. הוא ציין שמושם דגש בתכנון הארכיטקטורות, על בניית מערכות IT בתצורת SOA (ארכיטקטורה מוכוונת שירותים), לניצול חוזר של פיתוחי יישומים. לקוחות החברה, הוסיף ון-לואן, מקבלים את קוד המקור של תוכנת החברה, כי הם מאמינים בשותפות עם הלקוח ואינם רוצים שירגיש שהוא "נעול" על ספק.
"בניגוד למתחרינו, אנחנו חברת תוכנה אירופית, שהפיתוח שלה נעשה באירופה ולא באסיה", ציין. "אנחנו מתהדרים ב-100% הצלחה במימוש פרויקטים, תוך תשלום קבוע ועם התחייבות ללוחות זמנים ולתקציב. המשבר הכלכלי מסייע לנו להגיע לעוד לקוחות שהצורך שלהם בהתייעלות מניע אותם לחידוש מערכות הליבה שלהם".
"יחס היעילות של הבנקים בישראל גבוה מבעולם"
טל שחר, מנהל חטיבת פתרונות פיננסיים וטכנולוגיות באלעד מערכות, ציין ש-"יחס היעילות של הבנקים בישראל עומד על 12.5%, בעוד שבעולם הוא עומד על 7.5%. ההבדל בין הוצאות ה-IT במגזר הפיננסי בעולם לעומת ישראל עומד אף הוא על פער באותו יחס".
לעומת זאת, הוסיף, "מערכות המיחשוב בעולם הבנקאי בישראל הן ישנות, בנות 40 שנים ויותר, ודורשות תחזוקה יקרה ופיתוח שאורך זמן רב".
שחר אמר, כי "אנחנו מציעים לבנקים את תוכנת הבנקאות של סופרה – מערכת ליבה מודרנית וסקלבילית, שכוללת כמה מודולים מרכזיים שמשרתים את הקווים העסקיים השונים של בנקים ומוסדות פיננסיים. המערכת נותנת מענה מלא לצד הבנקאות הקמעונית והפרטית, מספקת פתרון מתקדם לבנקאות המודרנית ותומכת בתהליכים בנקאיים, ברגולציה וברב ערוציות, לרבות בנקאות ישירה באמצעות האינטרנט".
הרמן דה גרוט, מנהל פיתוח עסקי ושיווק בינלאומי ב-Rabo Bank, דיבר אף הוא בכנס וציין שהבנק בו הוא עובד הוא העשירי בגודלו בעולם ונהנה מדירוג אשראי מיטבי. הוא תיאר כיצד הבנק הקים בנקים אינטרנטיים ללקוחות פרטיים בבלגיה, ניו זילנד, אירלנד, אוסטרליה, פולין וגרמניה. "המאפיין את ההקמה של בנקים אלה הוא שהתבססנו בבנייתם על תשתית סופרה, ועשינו זאת תוך פחות מחצי שנה, עם מענה לרגולציות ולשפות המשתנות ממדינה למדינה", אמר. לדבריו, המטה של הבנקים הללו מצומצם ומונה פחות מ-500 עובדים, בהם עשרות בודדות של אנשי IT שמטפלים ב-750 אלף לקוחות, שלהם הון כולל בסך 27 מיליארד יורו.
אייל בן אבי, שותף ומנהל קבוצת ניהול הסיכונים ב-PwC ישראל, אמר ש-"המגמות בשטח מצביעות על שינויים שעובר הלקוח של הבנקים: ציפיותיו גבוהות יותר, האמון שלו בבנקים נמוך יותר, הוא משווה ומתייעץ יותר עם חברים ומוצא פתרונות חוץ בנקאיים. למגמות הללו יש פתרון אחד – חדשנות".
