מספר שמות הנספים המתועדים בשמם ביד ושם עלה ל-4.2 מיליון קורבנות

אנשי ה-IT של יד ושם, בשיתוף עם אנשי אגף הארכיונים והיכל השמות, טיפלו השנה בתוספת של כמאה אלף שמות נספים חדשים, וכעת אתר שמות נספי השואה מכיל את פרטיהם של 4.2 מיליון מהקורבנות.

המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה עלה לרשת בנובמבר 2004 עם פחות משלושה מיליון שמות. עם העלאת מאגר השמות לאינטרנט, יצא המוסד במבצע רחב היקף לאיסוף שמות חסרים מהציבור הרחב. במקביל, הואץ תהליך מיחשוב השמות שמקורם במסמכים ארכיונים.

יותר ממחצית מתוך השמות הידועים כעת מקורם ב-"דפי עד" – טפסים ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים, שממלאים קרוביהם או מכריהם. מקור יתר השמות הוא במסמכים ארכיונים ובפרויקטים הנצחתיים של קהילות וניצולים. הקושי העיקרי באיסוף השמות הוא באיתור שמותיהם של יהודים שנרצחו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות לשעבר, היות ושם – בניגוד למצב שהיה במערב אירופה, הרצח בוצע במקום המגורים של היהודים ולא נעשו רשימות גירוש על ידי הנאצים.

לדברי מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם, "בהיבט תיעוד הנספים, חוקרי המוסד ממשיכים לטפל ב-7.5 מיליון רשומות ובהם מידע על קרבנות השואה, על מנת להגדיל את מאגר השמות הקיים, תוך הצלבת נתונים וניפוי נתונים כפולים ומשולשים. בעשור החולף הצלחנו להוסיף יותר מ-1.7 מיליון שמות למאגר השמות".

הוא ציין, כי באחרונה העלו אנשי יד ושם אתר מלא בשפה הגרמנית, המצטרף לאתרים הקיימים בעברית, אנגלית, ספרדית, רוסית וערבית. פעילות נוספת מתקיימת ביו-טיוב (YouTube), שם מפעיל המוסד ערוצים מקבילים באותן שפות.

יד ושם, אמר ליבר, ממשיך במקביל במבצע לאומי בשם "לאסוף את השברים", שנועד לאיסוף מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה, שנמצאים בידיהם של אנשים פרטיים בארץ. לדבריו, "לאסוף את השברים" הוא "מבצע הצלה, כנגד השעון, במאמץ לאסוף את החפץ והמסמך ביחד עם סיפורם, כדי שלא יאבדו". מאז תחילתו של המבצע, באפריל 2011, נאספו יותר מ-75 אלף פריטים. הפריטים שנאספו עוברים דיגיטציה ורישום, ומונגשים לקהל במערכת מחשבי יד ושם.

יד ושם יחל בהעלאת ארכיונו לרשת בפרויקט בהיקף עשרות מיליוני שקלים. הפרויקט יחל השנה וצפוי להמשך מספר שנים, כאשר משך מימושו תלוי בתקצוב. לדברי ליבר, "העלאת הארכיון שלנו לאינטרנט היא פרויקט דגל שיארך כמה שנים. הבעיה היא לא רק טכנית-תשתיתית, אלא קשורה גם להיבט התוכני, של סיווג ומפתוח. כיום אנו משתמשים בארכיון שלנו במערכת של אידאה, וזו תשמש גם בפרויקט העתידי. נשכפל את המערכת החוצה ו-'נלביש' עליה ממשקים לאינטרנט".

ליבר אמר, כי "בהיבט ייצור התוכן, אנו ממשיכים בדיגיטציה של מסמכים ותמונות. יד ושם רוכש עותקים של ארכיונים סביב העולם, ואנו מטפלים בהם בקצב של שלושה מיליון דפי תיעוד בחודש. יש לנו בארכיון כיום 300 מיליון אובייקטים דיגיטליים.

מערכות ה-IT של יד ושם, המטפלות בהיקף עצום של מידע, פועלות בסביבת אחסון מבית EMC. אלו מטפלות ביותר מ-750 טרה-בייטים של נתונים – כמות שגדלה השנה בכ-100 טרה-בייטים. יד ושם, כמוסדות שימור מורשת ותרבות אחרים בעולם, שותפה לפרויקט שימור המורשת הגלובלי של EMC, במסגרתו ענקית האחסון מספקת למוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מערכות אחסון מתקדמות במחיר נמוך. הגיבוי אף הוא מתוצרת EMC ומניעת שכפול נתונים נעשית עם דטה-דומיין (Data Domain) מבית EMC. ניהול הגיבוי נעשה באמצעות מערכת TSM של יבמ (IBM).

ליבר סיפר, כי מדי חודש נכנסים יותר ממיליון גולשים וגולשות לאתר יד ושם, מיותר מ-200 מדינות בעולם. לדבריו, רק מעט יותר מ-10% מהכניסות הוא מישראל, "דבר המעיד על העובדה שהאתר ידוע ומוכר בעולם". הוא ציין, כי "בשל היות האתר ידוע, הוא משמש יעד 'פופולרי' למתקפות, ואנו ערוכים לכך בכל ימות השנה. השנה נערכנו באופן מיוחד, בשל העובדה שערב יום השואה מצוי בתאריך בו חברי אנונימוס (Anonymous) הבטיחו להשמיד את ישראל מהאינטרנט".

השנה, אמר ליבר, "סיימנו פרויקט קונסולידציה של שרתים ביד ושם ובאתר האינטרנט בחיפה, הנמצא באירוח של נטוויז'ן. במסגרת הפרויקט צומצם מספר שרתי יבמ ממאה לארבעה בכל אתר. הפרויקט בוצע על ידי אנשי האגף בליווי חברת בנפיט (BenefIT). "הפרויקט הביא לחיסכון של מאות אלפי שקלים בתחזוקה ובעלויות אנרגיה ונדל"ן", ציין ליבר.

פרויקט נוסף, ציין, "הוא שדרוג עמוד השדרה התיקשובי של הקמפוס ביד ושם לעשרה ג'יגה-ביט, כך ש-"כל התעבורה בו תהיה מהירה יותר". מערכות התקשורת בקמפוס מבוססות 3Com מבית HP. הפרויקט ארך כמה שבועות ויסתיים כמה ימים לאחר יום הזיכרון לשואה. הפרויקט בוצע על ידי אנשי האגף בסיוע בינת.

"אנו מכינים את עצמנו לתקופה קשה, של לעשות יותר בפחות", סיכם ליבר.