עופר גור אריה, יועץ מיחשוב בכיר: "מפעלי המשק לשעת חירום בקיבוצים לא ערוכים ל-DRP"

"במגזר הקיבוצי יש כמה מאות מפעלים המוגדרים כחיוניים למשק לשעת חירום. מפעלים אלה לא מספיק מוכנים מפני התאוששות מאסונות. נדרש שילוב ושיתוף בין השלטון המקומי והמגזר הקיבוצי לטובת העלאת רמת המוכנות של מגזר זה", אמר עופר גור אריה, יועץ מיחשוב ובעבר מנכ"ל החברה לאוטומציה.

גור אריה היה בין הדוברים ברב שיח שנערך לקראת כנס DRP לאומי – הכנס השנתי להמשכיות ורציפות תפקודית. רב השיח נערך לפני ימים אחדים בבית אנשים ומחשבים והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. הכנס ייערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ב-30 באפריל.

בוריס יניב, מנכ"ל BYON, אמר ש-"כאשר ארגון מכין תוכנית היערכות והתאוששות מאסון, עליו לבחון את היבט הרציפות התפקודית מזווית הראייה של השירותים המסופקים. עליו לשאול את עצמו מהם השירותים אותם הוא רוצה לספק, באיזו רמה הוא רוצה לספק אותם ולמשך כמה זמן".

לדברי יניב, "למיטב הבנתי, לא נעשה ניתוח שכזה בקרב ארגונים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. ללא מתן מענה לשאלה 'כמה זמן אתה רוצה את שירות X ולכמה זמן אתה מוותר על שירות Y' לא ניתן לגזור תוכנית התאוששות מאסון".

"נדרש לעשות תעדוף. כל ארגון צריך לעשות אותו, לאחר שהוא בחן את תהליכי הליבה שלו. זוהי נקודת המפגש בין התקציבים, המוכנות וסדרי העדיפויות", אמר יניב.

"כל ארגון נדרש ל-BCP, אלא שלא לכל ארגון יש תוכנית שכזו"
שלמה יעקובוביץ', מנהל תחום BCP ו-DR בטריפל סי, ציין ש-DRP (תוכנית היערכות והתאוששות מאסון) ו-BCM (תוכנית המשכיות עסקית) מהוות חלק מ-BCP (תוכנית המשכיות עסקית). "כל ארגון נדרש ל-BCP, אלא שלא לכל ארגון יש תוכנית שכזו", אמר.

לדבריו, "אנחנו פוקדים לא מעט ארגונים גדולים ובינוניים, והם מגלים ערנות גדולה לתחום. הבעיה העיקרית מצויה ברשויות המקומיות, שם רמת המודעות נמוכה יותר".