במסגרת תערוכה בירושלים: ילדים התעסקו בשאלה האם המחשב יהיה חכם יותר מבני האדם

האם המוח שלנו הוא מחשב? האם המחשב יהיה חכם יותר מאיתנו? מהו אלגוריתם? ואיך עובדת הצפנה? אלה חלק מהשאלות בהן התעסקו ילדים שביקרו בתערוכת קפצ'ה, שנפתחה השבוע במוזיאון המדע בירושלים.

"עשינו מאמץ לעמת את הילדים עם הסוגיות הקשות הללו באמצעות קוביות מעץ", אמר נתן זלדס, אוצר התערוכה, בראיון לאנשים ומחשבים.

הוא אמר כי "לא עלה בדעתי שהתערוכה תהיה עסק כל כך מורכב, מאתגר, קשה, מדהים ומאלף. לאף אחד לא היה מושג במשך חצי שנה מה צריכה להכיל התערוכה ומה הנרטיב שמאחד אותה. מנהלת התוכן של המוזיאון, ורדה גור בן שטרית, הבינה שהתערוכה עוסקת סביב העובדה שאנחנו מסתכלים על המחשב ורואים את עצמנו".

"זה גם התחבר לנו ל-100 שנים להולדתו של אלן טיורינג, מפצח האניגמה של הנאצים", הוסיף זלדס. "הוא פיתח את המחשבים הראשונים בבריטניה לא, כי הוא רצה מכונה מחשבת אלא מאחר שהוא היה צריך מודל של המוח".

"בשנת 1936, בהיותו בן 24 כתב טיורינג את המאמר הראשון שלו, בו הגדיר את 'מכונת טיורינג', שנועדה על מנת להבין איך אדם עושה חישובים", הוסיף. "הוא גזר מזה למכונה שהייתה אז תיאורטית – המחשב. 14 שנים לאחר מכן, ב-1950, הוא שאל האם מכונות יכולות לחשוב. הוא טען שכמה עשרות שנים לאחר מכן נגיע לנקודה איך להבחין בין מחשב לאדם, בין מחשב למחשבה. זו הסיבה לכך שמדעי המחשב נמצאים במקום מכובד בחזית המדע במקום לשבת בצד, בין אווירונאוטיקה לבניית מקררים. זה מה שהיה קורה אם מדעי המחשב היו עסוקים רק בבניית מחשבים".

הסיפור של ניר ברקת
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אמנם הגיע לטקס הפתיחה של התערוכה בתוקף תפקידו כראש העירייה ומחזיק תיק החינוך והתרבות בה, אולם כמה מהדוברים בטקס הדגישו את עובדת היותו איש מדעי המחשב. ברקת עצמו אמר, כי "כראש עיר, אין יום בו אני לא משתמש בארגז הכלים הניהוליים שלמדתי בכמעט כל תהליך קבלת ההחלטות".

הוא סיפר שמחשבי ה-PC הראשונים הופיעו בהיותו נער. לדבריו, אביו, פרופסור באוניברסיטה, הביא אז הביתה מחשב והוא ואחיו "רבצו" עליו. "עוד בגיל צעיר מאוד, תחילת התיכון, אחי ואני ניסינו להבין איך הדבר הזה עובד, איך כותבים קוד בבייסיק ואיך מייצרים את התוכנות הראשונות. אני זוכר כמה החשיפה בגיל צעיר ריתקה אותי".

לדברי ברקת, "כשלמדתי מחשבים באוניברסיטה העברית פגע הווירוס הראשון במחשבים שלה. או אז, חברתי לקבוצה של ארבעה ירושלמים כדי לכתוב את האנטי וירוס הראשון. החלטנו שיש שם פוטנציאל וכך התחלנו את הסטראט-אפ שלנו. במהלך השנים השתכללנו ופיתחנו התמחות בנושאי אבטחת מידע, כשהנושא העיקרי היה הרבה מאוד עבודה מתמטית, תובנה של מחשבים ויצירתיות ברמה גבוהה. היינו חלק מההקמה של צ'ק פוינט (Check Point) והייתה לנו הזדמנות אדירה בגיל צעיר להיחשף לטכנולוגיה".

שלוש חברות תרמו להקמת התערוכה: אינטל (Intel), שמלבד התרומה הכספית הקצתה למשימה מהנדסים שהגו חלק מהרעיונות ויישמו אותם; צ'ק פוינט, שהייתה אחראית על האזור בתערוכה המוקדש להצפנה; וגוגל (Google), שסייעה לתערוכה כספית ובנתה את אחד המוצגים בה. מקסין פסברג, מנכ"לית חטיבת הייצור של אינטל ישראל, דיברה בטקס בשם החברות המשתתפות ואמרה ש-"יצרנו קשר עם אחד מבוגרי בלצ'לי פארק, שם פענחו טיורינג ואנשיו את צופן האניגמה, ונביא אותו לארץ בהמשך השנה".

מיה הלוי, מנהלת המוזיאון, ציינה שהתערוכה תישאר פתוחה במשך מספר שנים.