הרב שי פירון, יש עתיד: "אם לא נתעשת ונבין שהמצוינים שלנו פחות מצוינים – נהיה בבעיה"

"ישראל נמצאת בעשירון התחתון של העשירון העליון. אם לא נתעשת ונבין שהמצוינים שלנו פחות מצוינים – נהיה בבעיה", כך אמר הרב שי פירון, מספר 2 ברשימת המועמדים לכנסת של מפלגת יש עתיד, בהתייחסו לחינוך למצוינות.

הרב פירון דיבר בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנערך ביום ה' האחרון במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. לכנס הגיעו יותר מ-900 משתתפים והנחה אותו פלי הנמר, נשיא הקבוצה.

לדברי הרב פירון, "ראיתי בארצות הברית את החינוך למצוינות, ליזמות, את החשיבה מחוץ לקופסה ואת ההבדלים בין הילדים האמריקנים לישראלים. יש להעתיק את המודלים שלהם לארץ".

"נכשלנו תרבותית", קבע הרב פירון. "במסכת אבות כתוב שגדולה העבודה שמכבדת את בעליה. מישהו חשב 'להעיף' את החינוך הטכנולוגי ויצר מצב בו חסרים מקצועות. העיקר שהורי הילד יוכלו לומר שיש לו בגרות והוא לא למד בבית ספר מקצועי – וכך ירכוש מקצוע שלא רלוונטי לכישוריו. זאת, בזמן שבחברה יצירתית דרושים מסגר והנדסאי. מישהו מזלזל בהכשרה המקצועית, ולא ברור למה".

לדבריו, "נדרש שינוי תרבותי, כדי שמכונאי יהיה גאה על כך. אנחנו מפתחים חברה של בטלנות וצריך לדבר על החזרת מוסר העבודה, המלאכה והסיפוק".

הוא אמר ש-"מערכת החינוך לא הפנימה את המשמעויות הלימודיות שנובעות מהשינויים הטכנולוגיים. כל תלמיד מסתובב עם מכשיר קטן ויודע יותר ויותר מהר מהמורה. לא הבנו שיש לשנות את שיטת הלימוד".

הרב פירון סיכם באמרו, כי "נדרש להשיב את המצוינות, להפסיק לפנק את התלמידים ולתבוע מהם לחזור למצוינות של פעם. יש להקים לתחייה מקצועות של בעלי מלאכה שנעלמו, לשנות את סגנון הלמידה ולהופכו ליצירתי וחושב, כמו גם לפתח את המגזר העסקי בישראל".

"צריך לעשות אתחול להיי-טק הישראלי"
אראל מרגלית, מועמד מטעם מפלגת העבודה לכנסת הבאה ויושב ראש ומייסד קרן הון-הסיכון JVP, דיבר אף הוא בכנס ואמר ש-"צריך לעשות אתחול להיי-טק הישראלי. בעבר פתחנו צינורות למידע ועזרנו לחברות לנהל את עצמן. ישראל הייתה אז במרכז השינוי העולמי ולממשלה היה חלק גדול מאוד בכך, בין היתר בגלל התעשיות הביטחוניות. אחרי המשבר ב-2001 הפסיקו לשלם את אותן פרמיות על הימצאות במקצועות ליבה והגאונות נפסקה לזמן מה".

לדברי מרגלית, "ההבדל הגדול בין סמסונג (Samsung) לאפל (Apple) הוא התרבות. אנחנו ממשיכים להגדיר את עצמנו כגאונים ופתאום מגלים שישראל צריכה להגדיר את היתרונות היחסיים שלה מחדש – ביחס להודו ולסין. צריך להרחיב את היריעה ואני מציע לאנשי ההיי-טק לצאת מהקיבעון של מגורים ועבודה במרכז הארץ ולהיפתח לאזורים אחרים".

"נדרשים רעיונות חדשים", הוסיף מרגלית, "והם צריכים לבוא מתעשיית ההיי-טק עצמה. עלינו להגדיר את ישראל כ-המרכז היצירתי החדש של העולם, במובן רחב. אם בסיסים רבים של צה"ל יעברו לדרום, אפשר להקים שם בנוסף מרכז מצוינות עולמי, לא ישראלי. צריך לרדת ממגדלי השן במרכז ולבוא 'לייבש ביצות' באזורים אחרים בארץ. שם תימצאנה האנרגיות שכולם מתגעגעים אליהם".

מרגלית ציין ש-"הסיפור של ההיי-טק הישראלי הוא שותפות, שיתוף פעולה בין המגזרים הציבורי והעסקי. פריצות הדרך הגדולות של התעשייה נעשו בעזרה ממשלתית – מימיו של פנחס ספיר ועד תוכנית יוזמה ותקציבי המדען הראשי. הפעם, הכיוון לא יבוא מהממשלה אלא מאנשי התעשייה, יחד עם ראשי ערים ומועצות מקומיות. הסיבה לכך היא שההיי-טק הוא הגאווה האזורית של כל עיר שהוא נמצא בה. הוא משאיר צעירים באותו המקום. אחרי שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות תבוא הממשלה".