דרור הר, אקטיביו: "המפלגות לא משתמשות ב-Big Data לזיהוי מצביעים ולפרסום קמפיינים ממוקדים"

"המפלגות יכולות היו לזהות את המתלבטים הרבים מבין המצביעים אם הן היו עושות שימוש בטכנולוגיות Big Data", אמר הר, מנכ"ל החברה ● לדבריו, "אלה היו מאפשרות להן לקבל תמונה מדויקת על המצביעים והעדפותיהם, למקד מאמצים מול מצביעים מתלבטים ולפעול מולם בקמפיינים ממוקדים" ● עם זאת, הר מביע אופטימיות ומעריך שהטכנולוגיות הללו ייכנסו לשימוש כבר במערכת הבחירות הבאה

"המפלגות בישראל, בניגוד לאלה בארצות הברית, לא משתמשות בטכנולוגיות של Big Data, שמאפשרות לזהות מצביעים פוטנציאליים ולפעול מולם בקמפיינים ממוקדים", כך אמר לאנשים ומחשבים דרור הר, מנכ"ל אקטיביו (Actiview).

לדבריו, "בסוף השבוע האחרון לפני הבחירות הראו הסקרים אחוז גבוה מהרגיל של מתלבטים שטרם החליטו לאיזו מפלגה יצביעו. לדוגמה, סקר של מכון רפי סמית הראה ששיעורם עומד על 17% מהמצביעים, שהם 20 מנדטים. אותם מתלבטים יכולים היו להיות מזוהים על ידי המפלגות אם הן היו עושות שימוש בטכנולוגיות Big Data. אלה היו מאפשרות להן לקבל תמונה מדויקת על המצביעים והעדפותיהם, למקד מאמצים מול מצביעים מתלבטים ולפעול מולם בקמפיינים ממוקדים".

על פי הר, "הטכנולוגיות הללו מטפלות בכמויות העצומות של מידע שמפיקים מיליוני גולשים-מצביעים באינטרנט – בין אם מדובר בפעילות בפייסבוק (Facebook), בגולשים שצורכים חדשות ברשת, צופים בסרטונים ביו-טיוב (YouTube), נכנסים לאתרי המפלגות, מצייצים בטוויטר (Twitter), משוחחים ברשת ועוד. מדורת השבט עברה לרשת והדבר מחייב כלים חדשים כדי להבין את השיחה. המידע הזה הוא ברובו לא מובנה ומחייב איסוף וניתוח באמצעות פתרונות ייעודיים המאפשרים לזהות מצביעים בטוחים, ולעומתם מצביעים מתנדנדים בעלי נטייה למפלגה, שניתן להשפיע עליהם באמצעות קמפיינים ממוקדים בעולם הווירטואלי או הפיזי".

"אף על פי שחלק גדול מהאוכלוסייה בארץ פעיל ברשת, על אף שחלק נכבד מתקציב תעמולת הבחירות של המפלגות מושקע ברשת ולמרות התחרות העזה על כל קול, המפלגות טרם הפנימו את היכולות של שימוש בפתרונות Big Data", אמר הר. "כמעט שלא נעשה שימוש בטכנולוגיות שמאפשרות ארגון וניתוח של מידע לא מובנה בקנה מידה רחב, והמפלגות לא ביצעו את ההשקעות הנדרשות כדי לנצל את היכולות של כלים אלה. בארצות הברית, להבדיל, נעשה שימוש רחב בכלים על ידי שתי המפלגות. הגדיל לעשות הנשיא, ברק אובמה, בקמפיין שלו, בו הוא הפעיל יחידה מיוחדת של מומחי Big Data שפעלה מהמטה המרכזי של הנשיא בשיקאגו. באמצעות המידע שזרם ממנה הצליחו אנשיו של אובמה לגייס יותר ממיליארד דולרים בתרומות לקמפיין הבחירות שלו. כמו כן, הם סייעו במיקוד המסרים השיווקיים ובהפעלת קמפיינים לתמיכה בנשיא שנועדו לשכנע את הקולות הצפים".

"כך, לדוגמה", ציין, "אנשי הקמפיין של אובמה אספו מידע על גולשים באמצעות Cookies שהושתלו במחשבים שלהם, כאשר גלשו לאתרים הקשורים לקמפיין. בדרך זו למדו המומחים את ההרגלים של תומכי הנשיא ויכולים היו לפלח אותם לאוכלוסיות משנה, שכל אחת מהן קיבלה מסר ייעודי וייחודי במהלך הקמפיין".

הוא הוסיף ש-"אנשי הנשיא גם חיברו באמצעות כלי Big Data בין מאגרי המידע של תומכים ופעילים במפלגה הדמוקרטית, עם ספר הבוחרים, ועם אוקיינוס של מידע לא מובנה שהגיע מעולמות המדיה הדיגיטלית. כך, הם הצליחו לאתר את המחוזות התומכים בו, את המחוזות התומכים במפלגה היריבה ואת המחוזות המתנדנדים. בדרך זו יכולים היו אנשיו של אובמה להשקיע את משאבי הקמפיין באותם מקומות שיכולים להכריע עבורם את הבחירות ולסייע בבחירה מחדש של הנשיא".

הר סיכם באמרו ש-"בבחירות הללו לא ראינו עדיין שימוש רחב בכלים של Big Data. יש להניח שבעקבות ההצלחה של החיבור בין כלים אלה למערכת הפוליטית בעולם, נראה בישראל כבר במערכת הבחירות הבאה שימוש בפתרונות כאלה, שיאפשר למפלגות להבין טוב יותר את המצביעים ולהגיע אליהם עם קמפיינים מפולחים, אישיים ורלוונטיים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים