דן וילנסקי, מנכ"ל דן וילנסקי יזמות: "הגישה לפיה כל גל פיטורים הוא אסון מעבירה לשוק מסר לא נכון"

"תעשיית המוליכים למחצה לא מתה. זו תעשייה מחזורית שיש בה עליות ומורדות, ויש לפתח אותה כדי שנהיה מוכנים לקראת העלייה הבאה", אמר דן וילנסקי – בעלים ומנכ"ל דן וילנסקי יזמות, בשיחה עם אנשים ומחשבים, לקראת כנס איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה שיערך ב-17 בינואר. וילנסקי ישתתף במושב "תעשיית המיקרואלקטרוניקה, משבר או הזדמנות".

"בארץ, התעשייה הזאת, שמעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים, מורכבת מחברות תכנון שבבים שרובן Fabless, יצרני שבבים ויצרני ציוד הוני – דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA והאקדמיה. היו אמנם פיטורים, אבל האלקטרוניקה נמצאת בכל מקום והיא לא תיעלם".

לדבריו, "היקפי המכירות של תעשיית המוליכים למחצה העולמית מסתכמים בכ-350 מיליארד דולרים בשנה. מתוך זה, מכירות הציוד ההוני מסתכמות בכ-35 מיליארד דולרים, כשתחום הבדיקה והמדידה (אינספקשן ומטרולוגיה) מוכר בכ-3.5 מיליארד דולרים. כלומר, החברות שעוסקות בכך בישראל מספקות יותר משליש התצרוכת העולמית".

הוא הדגיש, כי "כעת יש לנקוט כמה צעדים כדי שהשוק הזה לא יברח לנו בין האצבעות, ולהתמקד בתחומים בהם יש לנו ייחודיות. אבל לפני הכול, חייבים להיות אופטימיים. הגישה לפיה כל גל פיטורים הוא אסון לאומי מעבירה לשוק מסר לא נכון. בטווח המיידי חייבים לשמר את המוניטין של ישראל כמקור בלתי נדלה לחדשנות. יש כאן בסיס מדעי טכנולוגי טוב יותר ממקומות אחרים, ויציבות טובה יותר של עובדים במקום העבודה. עם זאת, אנחנו לא יותר זולים ממדינות אחרות. המזרח הרחוק זול יותר וגורם לנו נזקים שעלולים לגדול".

לדבריו, "המוניטין של ישראל כמרכז מו"פ הצליח למשוך לכאן חברות רב לאומיות, שמביאות איתן טכנולוגיה ותשתית שיווק כלל עולמית, הנחוצים מאוד לחברות ישראליות. במקביל, הנספחים הכלכליים חייבים לשווק את ישראל כיעד להקמת מו"פ. השילוב הזה הוא נוסחה מנצחת". במבט קדימה, ציין וילנסקי, כי "צריך להתחיל כבר עכשיו לבסס תשתית לבניית החברות העתידיות. חברות רבות כמו DSP, מלאנוקס, איזיצ'יפ ואחרות, לא נולדו מכלום. הן צמחו הודות לעובדים שגדלו בתעשיית המוליכים למחצה בארץ ובעולם".

"כדי ליצור תשתית לבניית חברות טכנולוגיה עתידיות", אמר וילנסקי, "חייבים לעשות כמה דברים. ראשית, יש לעודד השקעות בחברות בשלב ה-Seed. ב-20 השנים האחרונות הסתכמה ההוצאה על מו"פ אזרחי בארץ בסכומים דומים לאלו שהושקעו במו"פ אזרחי בשבדיה ובקוריאה. היום אנחנו קוטפים את הפירות, אבל אלו פירות שלא מבשילים ונקטפים אחרי שנתיים. זו השקעה לשנים רבות. אם לא נמשיך להשקיע בתבונה, לא נגדל זרעים חדשים שיגדלו לעצים".

"שנית", הוסיף וילנסקי, "יש לעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. במגירות של הפרופסורים באקדמיה מונחות כיום ביצי זהב. יש ליצור את התנאים שיאפשרו לתעשייה להפכן לאווזות המטילות ביצי זהב נוספות. אחד התנאים הוא שינויים מבניים. כך, למשל, שהחוזים בין התעשייה לחברות היישום של האקדמיה לא יתפרסו על פני ספר שלם, אלא יהיו עמודים בודדים.

"הנקודה השלישית היא הצורך במהפכה במערכת החינוך. אם לא נוציא מהתיכונים תלמידים עם בסיס מדעי מוצק, לא נגדל את דור הבא של היזמים, המהנדסים והמדענים. כיום חסרים מורים במדעים מדויקים. חייבים לבצע שינוי בשיטת התמרוץ: לשלם למורי המדעים המדויקים והאנגלית לפי היצע וביקוש ובהתאם לתוצאות. מהפכה במבנה השכר תתגמל מורים ותגדיל את כדאיות ההסבה של אנשים מהתעשייה. חייבים לעשות זאת בהקדם. אם נתמהמה, התלמידים שיגיעו בשנים הבאות לאוניברסיטאות לא יהיו בעל הידע הנדרש", אמר וילנסקי.

הוא סיכם את דבריו ואמר, כי "יש להודות לממשלה על אישור התוכנית לעידוד מדענים ואנשי מפתח ישראלים מהתעשייה לחזור מחו"ל. חשוב לעודד אותם להקים כאן חברות בנות של החברות שהקימו בחו"ל, ולהביא רעיונות חדשניים להקמת חברות. ברצוני לשבח גם את משרד האוצר שאישר את חוק האנג'לים, לפיו כל השקעה בסטארט-אפ נחשבת כהוצאה מוכרת. זה מעודד כניסת דם חדש לחברות סטארט-אפ".

דן וילנסקי יהיה אחד המנחים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הכנס יתקיים ב-17 בינואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב.