אל"מ (מיל') נתן ברק: "הגמישות של מערכת השו"ב מסייעת להצלחת כיפת ברזל"

מסירת הסוללה החדשה של כיפת ברזל לצה"ל התאפשרה "בזכות הגמישות והגנריות של מערכות השו"ב שלה והיכולת הלוגיסטית של חיל האוויר", אמר אל"מ (מיל') ברק, מנכ"ל mPrest, השותפה בפיתוח מערכות השו"ב של כיפת ברזל ● בהתייחסו להצלחות של המערכת ביירוט טילים שמשוגרים לעבר ישראל הוא אמר, כי "אין שום דוגמה בשום מערכת מבצעית שמערכת בגרסת בטה, כמו כיפת ברזל, עוברת לפעילות מבצעית וגם מצליחה"

"הגמישות והגנריות של מערכות השו"ב של כיפת ברזל והיכולת הלוגיסטית של חיל האוויר הן שאפשרו את מסירתה בשבת של הסוללה החדשה של כיפת ברזל לידי צה"ל, הרבה לפני התכנון. מדובר במבצע יוצא דופן שאין לו אח ורע בכל העולם", כך אמר אל"מ (מיל') נתן ברק, מנכ"ל  mPrest, השותפה בפיתוח מערכות השו"ב של כיפת ברזל.

הוא הוסיף, כי "מרגע שניתנה ההנחיה להקדים את מסירת הסוללה החדשה לידי חיל האוויר לשבת, צוותים שלנו, של רפאל ושל יחידות אחרות עבדו מסביב לשעון כדי להספיק למסור אותה במועד".

כיפת ברזל הוכרזה כמבצעית ב-2011, לאחר שלוש שנות פיתוח, ועוד לפני מבצע עמוד ענן יירטה רקטות רבות ששוגרו מרצועת עזה לדרום ישראל. המערכת נועדה להגן על מתקנים וערים בארץ מפני טווח איומים בליסטיים בשכבה התחתונה, ומפותחת באחריות מפא"ת, כחלק מתוכנית ההגנה הרב-שכבתית של מערכת הביטחון, שכוללת גם את "שרביט קסמים" לטווח הבינוני ו-"חץ" לטווח הרחוק.

מאז תחילת המבצע רשמה כיפת ברזל הצלחות גדולות ביירוט טילים שיורים הארגונים הפלסטיניים מרצועת עזה לעבר ישראל. שעתיים לאחר שהסוללה הוצבה בגוש דן בשבת היא הצליחה ליירט טילים שנורו לעבר אזור זה. "החשש שלנו היה גדול", אמר ברק. "מדובר במערכת בגרסת בטה. אין שום דוגמה בשום מערכת מבצעית שמערכת בגרסת בטה עוברת לפעילות מבצעית וגם מצליחה. אולם, הנחישות של אנשי חיל האוויר, שהייתה מבוססת על היכרות עם המערכת ויכולת התאמתה לכל סוג של איום, היא שנתנה לנו את הביטחון להמשיך ולעמוד במשימה".

הקושי באספקת הסוללה החדשה היה רב יותר משום שמדובר בדגם חדש של כיפת ברזל, משוכלל מקודמיו. אולם, התשתית של התוכנות והטכנולוגיה, שמאפשרות גמישות, הן אלה שהביאו להצלחתה, לדברי ברק.

"מערך מיחשוב מקבילי מרכזי – בכיפת ברזל"
"פרויקט כיפת ברזל עושה שימוש מסיבי ב-HPC (ר"ת High Performance Computing) – מערך מיחשוב מקבילי מרכזי בארגון, שפותח ביחידת ה-IT שלנו – להרצת חישובים וסימולציות מתקדמות, ובכך חוסך עלויות וזמן פיתוח באופן מהותי", אמר קובי כ., מנמ"ר רפאל.

לדבריו, "יחידת ה-IT, בשיתוף מפעלי הייצור, הקימה פרויקט מתקדם למיחשוב של קווי הייצור, שכולל תיקי הרכבה בתלת מימד, תיק ייצור ממוחשב (ללא נייר) וכדומה. כיפת ברזל היא אחד הפרויקטים הראשונים שהשתמשו בו בתשתית מתקדמת זו, תוך ניצול היתרונות לעמידה טובה יותר ביעדים האתגריים של הפרויקט".

"מהיום שהנהלת רפאל הגדירה את כיפת ברזל כפרויקט חירום, התגייסו כל הגורמים ברפאל, כולל יחידת ה-IT, על מנת לעמוד באתגר של סיום הפיתוח, הבדיקות והייצור של מערכת מתקדמת זו", ציין.

הוא הוסיף, כי "יש נושאים שאמנם מטופלים באופן שוטף, אבל בשעת חירום הם הופכים למשמעותיים יותר, למשל היערכות למצבי אסון, ובכללם DRP למערכי מיחשוב, וכן הגנת במ"מ וסייבר. רפאל מפתחת ומייצרת בשנים האחרונות מערכות מורכבות ביותר (System Of Systems). יחידת ה-IT מעמידה לטובת הפרויקטים תשתיות ותהליכי מיחשוב התומכים בפעילות המורכבת הזו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים