בכיר במשרד רה"מ בהתבטאות פומבית נדירה: "בהיבט הקיברנטי – אנחנו ב-10 בספטמבר 2001"

"לפני 3 שנים, איש לא דיבר על איומי סייבר כמו סטוקסנט או פליים, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד 3 שנים - אולם יש להיערך לכך", אמר ארז קריינר, ראש חטיבת ההגנה מפני סייבר במשרד רה"מ, בהתבטאות פומבית ראשונה ● לדבריו, מטרת החטיבה היא "להגן על התשתיות הקריטיות במדינה מפני כלל הנוזקות והרושעות שיכולות לפגוע בהן" ● קריינר ציין ש-"ישראל 'ברת מזל', משום שהיא בשכונה רעה, ויש לה הזדמנות לעמוד מקרוב על האיומים והאתגרים הרבים בעולם הקיברנטי"

"מה היה קורה אם מישהו היה אומר ב-10 בספטמבר 2001 ששני מטוסים יפילו את מגדלי התאומים עם אלפי הרוגים ומטוס שלישי יפגע בפנטגון, ולכן – יש לסגור את נמלי התעופה בארצות הברית ולהחשיך אותה? הוא היה מאושפז מיד בכפייה בבית חולים לחולי נפש. אני מאמין שבהיבט הקיברנטי, אנחנו מצויים כיום ב-10 בספטמבר 2001", כך אמר ארז קריינר, ראש חטיבת ההגנה מפני סייבר במשרד ראש הממשלה.

קריינר, שזו לו הופעה פומבית ראשונה ונדירה, דיבר בכנס הבינלאומי השני להגנה על ביטחון המולדת שנערך אתמול (ב') בגני התערוכה בתל אביב.

הוא תיאר את תפקידו כמי שעומד בראש גוף "שמטרתו להגן על התשתיות הקריטיות במדינה מפני חבלות ופגיעות, מפני כלל הנוזקות והרושעות שיכולות לפגוע בהן".

"אנחנו, בישראל, 'ברי מזל', משום שאנחנו גרים בשכונה רעה. יש לנו הזדמנות לפגוש ולעמוד מקרוב על האיומים והאתגרים הרבים שיש בכלל ובעולם הקיברנטי בפרט. האיומים הללו מאפשרים לנו את היכולת להתבונן מחדש ומנקודת מבט אחרת על הגבולות החדשים שיש בעולם הקיברנטי".

"לפני שלוש שנים", אמר קריינר, "השיח בעולם אבטחת המידע היה על מתקפת מניעת שירות, DoS. איש לא דיבר על מקרים כמו השבתת 30 אלף המחשבים של ענקית הנפט הסעודית ארמקו (Aramco) או המתקפה על ענקית האנרגיה מקטאר רסגאז (RasGaz). איש לא שמע על פליים (Flame), סטוקסנט (Stuxnet) או שמעון (Shamoon). אני לא יודע מה יקרה בעוד שלוש שנים, אבל נדרש להיערך לתקופה הזו במגוון תרחישים".

קריינר הוסיף, כי ההתקדמות הטכנולוגית של העולם המודרני מגדילה את פוטנציאל ההיפגעות. כמו כן, לדבריו, ההליכה של העולם לכיוון הירוק, למשל השימוש ההולך וגובר במכוניות חשמליות, מגדיל את הפוטנציאל לשיתוקן באופן מרכזי. "Green becomes mean (בתרגום חופשי – הירוק הופך למרושע)".

אנלוגיה נוספת, לדבריו, היא הערים החכמות, בהן יש מערכות של מערכות ורשתות שו"ב רבות. "אלה צריכות להוות מעיין נובע של דאגות עבור ראש העיר ותושביו, בשל פוטנציאל הפגיעה הקיברנטית הטמון בהן".

"למה לא קרתה אפוקליפסה? אין לי תשובה"
"לעתים שואלים אותי למה כל תרחישי האפוקליפסה שמדברים עליהם לא קרו עד היום. אין לי תשובה לכך", אמר. לשאלה מהקהל איזה מבין כלל תרחישי האיום והאסון השונים טורד את מנוחתו בלילה סירב קריינר להשיב בתחילה ולאחר מכן אמר, כי "עלינו להיערך לכלל התרחישים".

לסיכום, ציין קריינר, כי "המענה הנדרש בעידן הסייבר, הן ברמה הלאומית והן ברמה התעשייתית, הוא להמציא את עצמנו מחדש, כפי שהצלחנו לעשות בעבר: למשל, כשלקחנו יכולות שפיתחנו ביחידות לוחמות מיוחדות והתכנו ושילבנו אותן במקום אחר. כעת עלינו לבחון, לטפל ולשנות את כלל ההיבטים בתחום אבטחת הסייבר: המוצרים, צורת ההתבוננות, המענה, שרשרת האספקה, האיומים והמענה. אתגרים אלה טומנים בחובם הזדמנויות עסקיות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים