יאן ווילדבור, רד-האט: "ספקיות ה-IT בעלות התוכנות הקנייניות פוגעות בלקוחות"

"ספקיות ה-IT בעלות התוכנות הקנייניות פוגעות בלקוחות, הן בהיבט הכספי והן בהיבט הטכנולוגי. כדי למנוע את המצב הזה יש להשתמש בתקנים פתוחים, ולשם הולך עולם ה-IT", כך אמר יאן ווילדבור, אוונגליסט לקוד פתוח באזור EMEA ברד-האט (RedHat).

ווילדבור היה דובר המפתח בכנס טכנולוגי שערכו מטריקס ורד-האט ישראל. הכנס נערך אתמול (ד') בסינמה סיטי בגלילות, בהשתתפות מאות מלקוחות רד-האט .

"יש בעולם ה-IT שלושה חוקים: הכול קורה במקרה, מה שנעשה נעשה בידי חובבים ולבסוף – דבר לא משתנה", אמר ווילדבור. "מי היה חושב לפני עשור שאפל (Apple) תהפוך לחברה בעלת ערך השוק הגבוה ביותר? מי היה חושב לפני שני עשורים שלינוקס (Linux) תהפוך למערכת הפעלה המצויה בליבת מערכות IT ארגוניות קריטיות? כיום, כל מתגי סיסקו (Cisco) וג'וניפר (Juniper) רצים על גבי לינוקס. היא נמצאת בכל מקום, למעט תחנות הקצה".

הוא התייחס לטענות שמעלים החוששים מפני שימוש בלינוקס, בשל בעיות אבטחת מידע: "המוניטין של הקוד הפתוח לא הגיע עקב העובדה שניתן לפרוץ אותו אלא בשל העובדה שהתיקון נעשה במשותף, על ידי הקהילה. כבר 20 שנים שמיקרוסופט (Microsoft) מטליאה טלאים ומתהדרת בסורק הווירוסים שלה. לא הגיע הזמן שהיא תתקן את מערכת ההפעלה עצמה, במקום להמשיך ולהטליא טלאים?"

ווילדבור אף סקר היסטורית את תחום הקוד הפתוח. הוא מנה מספר אנשים שלדבריו השפיעו השפעה מכרעת על עולם זה: ריצ'רד סטולמן, פעיל למען תוכנה חופשית ומתכנת מחשבים ידוע, שיזם ב-1983 את פרויקט GNU ליצירת מערכת הפעלה חופשית דמוית יוניקס (Unix) ומשמש מאז כארכיטקט המוביל שלה; סר טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי, ממציא ה-World Wide Web; פרופ' לורנס לסיג, מייסד "המרכז לאינטרנט וחברה", הידוע בביקורתו כלפי הרחבת המושג זכויות יוצרים ומטיף ל-"תרבות חופשית" ולחופש המידע; ולינוס טורוולדס, מפתח הלינוקס.

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

לדבריו, אלפי מפתחים עושים זאת באמצעות לינוקס, כאשר רובם הגדול, 95%, מקבלים משכורות מספקיות IT, על מנת שהם יבדקו את התוכנות שלהן ויגלו בהן פרצות.

"הקוד הפתוח הוכיח את עצמו, ולכן לקוחות עובדים עימו", הוסיף ווילדבור. "יש ביקוש לפתרונות קוד פתוח, כי הם מספקים את הסחורה ומשתלמים כלכלית וטכנולוגית". הוא סיפר, כי הוא עובד עם ממשלות ברחבי אירופה לקידום תחום הקוד הפתוח. לדבריו, לאחר שפרויקט ממשלתי שכזה נכשל בהולנד, מולדתו, הופקו הלקחים ופרויקטי קוד פתוח מוטמעים בממשלות וגופים ציבוריים באיסלנד, בריטניה, ספרד וצרפת – ובהצלחה. ווילדבור אמר, כי מנמ"ר של חברת ביטוח גרמנית ענקית, שתקציב ה-IT השנתי שלה עומד על מיליארד יורו, הודיע באחרונה לעובדיו כי שפרויקט שהם מתכננים לבצע שלא בקוד פתוח דורש את אישורו, בעוד שהוא מרשה להם לבצע פרויקטי קוד פתוח ללא הגבלה.

על פי ווילדבור, "הפעילות בעולם הקוד הפתוח כוללת שלושה מעגלים. האחד, כאשר רד-האט מסייעת למפתחים לבנות קהילות, במסגרתן נעשים 100 אלף פרויקטים בתחום. השני, באמצעות פדורה (Fedora), הפצת לינוקס המבוססת על מנהל החבילות RPM, שנוצרה כפיצול מהלינוקס של רד-האט. הפיתוח נעשה על ידי פרויקט פדורה שנתמך בקהילת משתמשים רחבה ומקבל חסות מרד-האט וזו הפצה לשימוש כללי נרחב, שמכילה רק תוכנות חופשיות. המעגל השלישי, אמר, הוא שימוש ב-JBoss של רד-האט".

כדוגמה הוא הביא ארגון המתבסס על מערכות מיקרוסופט (Microsoft) וסאפ (SAP) ואמר, כי "אם המשתמשים רוצים לחשוף מידע המצוי במערכת אחת למערכת השנייה, נדרש לפתח על בסיס פרויקט מיוחד ממשק. זהו פיתוח יקר שמביא ליצירת מודל מרובה קשרים, עם חוזים, הסכמים ובלגן – פיתוח שמפרנס צבא של עורכי דין. מדובר קרטל, לא בקפיטליזם ולא בשוק חופשי".

לדבריו, המענה לכך הוא שימוש בתקנים פתוחים. "הגיבורה שלי היא נילי קרוז, סגנית נשיא האיחוד האירופי, שהן בתפקידה הקודם, נציבת ההגבלים העסקיים באיחוד, והן בזה הנוכחי, עוסקת רבות בקידום השימוש בקוד פתוח", אמר ווילדבור. "קרוז פועלת לקדם את הקוד הפתוח לא מפני שהיא מאמינה או מבינה בו, אלא מאחר שהיא רוצה שוק חופשי".